משרד החקלאות משנה את הקריטריונים להגדרת ערכו של העץ בסקר עצים
עדכון ואימוץ קריטריונים מוחלטים ואובייקטיבים שישקפו בצורה ישירה את האינטרסים הציבוריים להגנה על עצים ולצמצום התלות ואי הוודאות שיוצרת חוות דעתו הסובייקטיבית של עורך הסקר
פרסום
לטובת צמצום חוסר הוודאות והמניפולציות בהערכת ערכו של העץ, יוזם פקיד היערות במשרד החקלאות שינוי בקריטריונים להגדרת ערכו הכללי של עץ, כתנאי לאישור תכנית בנייה. סקר העצים הנוכחי מכיל קריטריונים סובייקטיביים כמו "ייחוד העץ", "תרומה סביבתית" ו"מצבו הבריאותי". קריטריונים הפתוחים לפרשנות ואופיים הסובייקטיבי יוצר חוסר וודאות ומחלוקת בין הגורמים המעורבים בתהליך: היזם, האדריכל עורך התוכנית, הסוקר האגרונומי, מוסד התכנון ופקיד היערות. על כן, החליט פקיד היערות במשרד החקלאות לעדכן את הקריטריונים ולאמץ קריטריונים אובייקטיבים מוחלטים ובלתי תלויים, שישקפו בצורה ישירה את האינטרסים הציבוריים לטובת העצים ושימורם. המהלך מבצוע כחלק מן התוכנית המשרדית לשיפור הרגולציה וצמצום הבירוקרטיה. השינוי ייכנס לתוקף באופן מידי.
כיום, הקריטריונים מובילים לשונות קיצונית, לחוסר עקביות וחוסר וודאות ביישום הרגולציה, כאשר פקידי היערות נאלצים להתמודד עם שונות רבה בתוצרי הסקר בנוגע לעצים דומים, ושונות רבה בין סוקרים שונים. קביעת קריטריונים ברורים, וודאיים ואובייקטיביים יותר תצמצם את התלות ואי הוודאות שיוצרת חוות דעתו של אגרונום כזה או אחר שעובד מטעם יזם, ותמנע פרשנויות שונות ופתח לסחיטה, דבר שצפוי להקל על על פקידי היערות ברחבי הארץ בבואם לבחון את תוצרי הסקר. המעבר לקריטריונים ברורים ואובייקטיביים גם יצמצם בירוקרטיה והליכים מיותרים שמבוצעים כיום בשל הסובייקטיביות של סקרי העצים.
לצורך כך, הושארו הקריטריונים "מין העץ" ו"מצב בריאותי" והוחלפו הקריטריונים "ייחוד העץ" ו"תרומה סביבתית". בתוך כך, עודכנה שיטת הניקוד בכל קריטריון באופן הבא:
מצב בריאותי – מצבו הבריאותי של העץ נקבע על סמך בדיקה ויזואלית חיצונית ומתייחס למצב העץ במועד
עריכת הסקר. הקריטריונים לקביעת מצבו הבריאותי של העץ חודדו כדי שיהיו חד משמעיים. שיטת הניקוד החדשה של המצב הבריאותי בוחנת שני פרמטרים מרכזיים: זווית נטיית הגזע ושיעור הנגעים, הפגעים והריקבונות בעץ. כל מדרגת ניקוד מתייחסת למצב שונה של זווית הנטייה ושיעור הנגעים, הפגעים והריקבונות.
מין העץ – לפי טבלת ערכיות שמפרסם הרגולטור. ציון נע מ-1 נק' עד-5 נק'. במסגרת זו נערך ריענון של טבלת ציוני מין העץ תוך התחשבות כוללת בערך של כל מין ובפוטנציאל של אותם עצים.
פרסום
חופת העץ – ניקוד קוטר חופת העץ נובע מהידע המצטבר כי איבר העץ התורם את מכלול התרומות הסביבתיות, האקולוגיות, הנופיות והאקלימיות הינו חופת העץ. לפיכך, ככל שחופת העץ גדולה יותר כך תרומתו למרחב הסביבתי רבה יותר. הציון יקבע לפי הקוטר הגדול ביותר של החופה והוא נועד לשקף את התרומה הסביבתית של העץ, כאשר:
| קוטר החופה | ערך עבור כלל העצים (למעט זקופים צרי נוף) | ערך עבור עצים צרי נוף – לא כולל דקלים |
| מעל 12 מ' | 5 | 5 |
| עד 12 מ' | 4 | 5 |
| 4-8 מ' | 3 | 5 |
| 2-4 מ' | 2 | 4 |
| עד 2 מ' | 1 | 3 |
מיקום העץ – ניקוד מיקומו של העץ במרחב מתייחס לשני מצבים עיקריים: עץ בתחום היישוב (ערים, ישובים כפריים וקהילתיים וכו') ועץ במרחב הפתוח. הבדלה זו נוצרה בשל ההקשר המרחבי של העץ ותועלתו הציבורית. היות שעצים במרחבים הבנויים משפיעים ישירות ולאורך זמן על הציבור – נמדדת השפעתם על פי מיקומם בממשק הציבורי. עצים המצויים במרחבים הפתוחים מצויים בסכנת פיתוח עיקרית מתשתיות אורכיות (כבישים, מחלפים, מסילות, צנרות הובלה לתשתיות) וחלקם הגדול מוגן בתחומי שמורות הטבע, היערות, והגנים הלאומיים.
