קטיף ראשון במטע החרובים הראשון בישראל

בחלקת המודל הניסיונית מסחרית בקיבוץ דפנה המיועד לתעשיית מזון הבריאות

החרוב גידול חדש וכלכלי לחקלאי ישראל- דורש מעט מים וכוח אדם מצומצם

פרסום

השבוע בוצע קטיף ראשון ממטע החרוב בחלקת המודל הניסיונית, בקיבוץ דפנה. המטעים שניטעו במהלך השנים 2021-2022 בעמק החולה, הינם מטעי החרוב המסחריים הראשונים בישראל.

יבול החרובים הראשון ישמש למחקר ובדיקה של איכות וכמות, ובעונת 2026 יקטפו החרובים לצורך מסחרי.

הקטיף הראשון התבצע במטע צעיר בן שלוש שנים בקיבוץ דפנה, המשתרע על פני 100 דונם, שהינו המטע המתקדם ביותר מבין כלל מטעי החרוב שניטעו בעמק החולה על שטח של 1,000 דונם– (בחוות המטעים ובקיבוצים- דפנה, חולתה, גדות ועמיעד).

על פי המסקנות של הגידול המבוקר בהנחייתם של שי גולני וד"ר מרים זילברשטיין, צרך המטע מעט מים יחסית לגידולי מטע מקבילים, הזקוקים לתוספת של 150-170 קוב מים לעונה. כמו כן, גידול החרוב דורש מעט כוח אדם החל מהשנה השלישית למטע. החרובים נקטפו בקטיף מיכני, הדורש כוח אדם מצומצם וחסכני לחקלאי, והתבצע באמצעות מנערת, המשמשת בדרך כלל בקטיף במטעי שקד וזית.

אודי אלרואי החברה היזמית "דרך החרוב": "אנו מובילים חזון של חקלאות ישראלית מתקדמת, המבוססת על קיימות, יעילות ועמידות. החרוב מציע לחקלאי ערך כלכלי אמיתי עם עלויות תפעול נמוכות, והעתיד שלנו נמצא בעצים המקומיים שמסוגלים להתמודד עם תנאים קשים, כפי שהוכח בזמן המלחמה, כאשר גידול החרוב נותר יציב, חזק ושורד גם תקופות של טיפול מועט במטע".

רונית בדלר, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה לפיתוח הגליל  (משקי הגליל העליון): "החברה לפיתוח הגליל והחברה לחקלאות הגליל העליון, הובילו את פרויקט החרוב בגליל העליון, מתוך הבנה עמוקה של צרכי החקלאות בגליל, בעידן של מחסור במים ועלויות עבודה גבוהות. הפרויקט כלל התקשרות בין קיבוצי הגליל העליון לבין החברה היזמית "דרך החרוב", בחוזים ארוכי טווח, והתחייבות לרכישת מלוא התוצרת מהחקלאים ושיווקם למפעלי מזון בארץ ובעולם".

עופר ברנע, מנהל החברה החקלאית במועצה האזורית הגליל העליון: "גידול מטעי החרוב ביחידות שטח גדולות יהווה בסיס להסכמים תעשייתיים יציבים וארוכי טווח בארץ ובחו"ל, ויעניק יציבות כלכלית לחקלאי הגליל בעיקר בעת זו, בה אנו נדרשים בצמצום כמות המים להשקיית גידולים חקלאיים וביכולת ההתפרנסות מחקלאות חדשה ומתקדמת".

המיזם, המשלב חדשנות חקלאית עם מסורת מקומית, מציב את ישראל בחזית הפיתוח העולמי של זני חרוב מותאמים אקלים – ומסמן אופק של הזדמנויות כלכליות, סביבתיות ותעשייתיות.

בצעד שמסמן את תחילתו של עידן חדש בענף החרוב בישראל, הושלם טרום נטיעת מטעי החרוב, מחקר ייחודי לאיתור עצי חרוב  עתירי יבול באיכות ופוטנציאל לעיבוד תעשייתי.

תוך בחירת זנים המותאמים לאקלים המקומי תוצרי המחקר הובילו ליצירת תשתית ייחודית ליצירת שתילי חרוב מובחרים. הפרויקט נתמך על ידי קרן קימת לישראל, בראשות סוהיל זיידן פקיד היערות– מהידע המקצועי של צוותי קק״ל בכל רחבי הארץ, ומלווה מקצועית על ידי מו״פ צפון במכון המחקר מיגל ומשרד החקלאות.

פרסום

באזורי הגידול הקיימים בעולם, אין גידול אינטנסיבי, מבוקר והחרוב גדל טבעי לחלוטין ואין כיום אבטחת אספקה סדירה של פרי החרוב, ולתעשיית המזון דרושה אספקת תוצרת אמינה, קבועה ולאורך זמן.

שווי שוק החרוב העולמי נאמד על מעל 9 מיליארד דולר וצומח בשיעור דו-ספרתי בזכות עליית הביקוש למזונות טבעיים, תחליפי סוכר ומזון פונקציונאלי, הממצבים את החרוב כמרכיב אסטרטגי.

תעשיית המזון העולמי צורכת בעיקר את זרעי החרוב, כאשר הצריכה כיום מונה כבר מעל 40,000 טון זרעי חרוב בשנה, (קצב שיעור גידול שנתי ממוצע של 5%) שהם כ-200 אלף דונם של גידול אינטנסיבי. זרעי החרוב מכילים רכיב ייחודי שהינו ג'לטין מן הצומח "גאם" (GUM), הנחשב לאיכותי ולטבעי מבין מייצבי המזון ומשמש בתעשיית הגלידות האיכותיות, יוגורט ומזון לתינוקות. בנוסף, סוכר החרוב בעל אינדקס גליקמי נמוך ביותר ומשמש לייצור מוצרי מזון לחולי סוכרת.

לתעשיית המזון מוצרים נוספים מהחרוב: דבש חרובים, קמח, מולסה, שוקולד, וכן משמש החרוב. עוד משמש החרוב בתעשיית הקוסמטיקה לייצור קרמים וחומרים שונים. פרי החרוב מהגליל יופנה גם לתעשיית הפארמה, כאשר תמציות חרוב ישולבו כתוספי תזונה כמו סיבים פרה-ביוטיים התורמים לתפקוד המערכת המטבולית ובריאות מערכת העיכול והפחתת דלקות.

בנוסף ליתרונות הכלכליים והבריאותיים לאדם, פריחת עצי החרוב הצופניים בסתיו, תתרום לענף הדבוראות בישראל על ידי הגדלת 'שטחי רעייה' לדבורי הדבש והרחבת המגוון הביולוגי בתקופה זו של השנה בה לדבורים אין מגוון נרחב של אלטרנטיבות לרעייה, ותחזק את מושבות הדבורים הנכחדות, החיוניות להאבקת גידולי החקלאות והבר.