מענקי הקורונה השאירו את הקיבוצים וחבריהם מחוץ למעגל הסיוע. השבוע קיימו במשקי עמק הירדן ובתנועה הקיבוצית כנס שמטרתו להיערך לתקופה המאתגרת ולהיאבק ברוע הגזרה.
השבוע התקיים כנס משותף באמצעות אפליקציית ZOOM שאיגד סביב שולחן דיגיטלי אחד את משקי העמק הירדן, התנועה הקיבוצית וברית פיקוח. מטרת הכנס והמשתתפים הייתה לפתוח לדיון את סוגיית ההיערכות המחודשת שיש לבצע בשלל הקיבוצים בעקבות התמשכותו של משבר הקורונה, והקניית כלים עבור התאגידים השונים וחברי הקיבוצים שזכאים לפיצויים ולמענקים אשר מדינת ישראל ומשרד האוצר מחלקים בימי אלה.
מרביתם של הדוברים בחרו לפתוח את דבריהם בהשתתפות בצערה של משפחת ברזילי על לכתו בטרם עת של און ברזילי, מנכ"ל 'מילואות' שנפטר בשבוע שעבר לאחר מאבק בנגיף קורונה.
פרסום
את הכנס פתח מנשה (מנש') שלום, מנכ"ל קבוצת צמח מפעלים אזוריים ומשקי עמק הירדן שהציג את פריסתם הגאוגרפית, את ייעודם ואת חזון הבעלים של צמח. מטרת העל שהציבו במשקי עמק הירדן לשנה זו היא חיזוק הקהילה, כשמנש' בחר לנצל את הבמה בכדי לחשוף את שיתוף הפעולה שזה עתה נרקם בין קבוצת 'צמח מפעלים', הקרן הקיימת לישראל והמכללה האקדמית כנרת: תכנון ובנייה עתידיים של "בית המדע" – קריית מחקר ופיתוח שעשויה לגייס מעל 500 עובדים חדשים, להוות בית למעל 20 סטארט-אפים חדשניים ולנייד מספר חברות גדולות לנהל את פעילותן השוטפת בעמק הירדן.
מנשה (מנש') שלום, מנכ"ל משקי עמק הירדן: "החיבור עם הקרן הקיימת לישראל יכול לפתוח עבורנו דלתות רבות ורחבות ממדים. זאת משום שמדובר בארגון בפריסה עולמית אשר מטרתו הנוכחית חופפת את מטרתנו: חיזוק הפריפריה הן בפן הכלכלי והתעסוקתי והן בפן החברתי. אני מברך את קק"ל על שבחרו להעמיד בחזית העשייה את הנגב והגליל, והשכילו לשתף איתנו פעולה במיזם שתכליתו קידום קהילתי של אזור בעל פוטנציאל צמיחה אדיר הנמצא בתנופה מזה מספר שנים".
ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, רו"ח דגן לוין שהפיק את הכנס, הציג את המהלכים שנעשו מול המדינה בקשר למענקי הסיוע והפיצוי בעקבות הקורונה ואת הממצאים הכלכליים של "סקר הקורונה הקיבוצי – פעימה שניה" שביצעה התנועה הקיבוצית. ד"ר אילת גלס, ראש אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, הציגה את המשמעויות החברתיות של המצב החדש.
פרסום
מטעם 'ברית פיקוח' גויסו לכנס רואי חשבון ואנשי מקצוע שסייעו למשתתפים בהבנת סל המענקים שהקצתה מדינת ישראל בשל משבר הקורונה, והוסיפו מידע אודות שיוך והתאמת המענקים לאוכלוסיות הזכאיות. עפ"י רוב, ניתן לראות שחלק מתוכניות הסיוע שבנתה המדינה תוך כדי משבר הקורונה מדירות את הקיבוצים ואת חברי הקיבוץ. בשל כך פעלו בתנועה הקיבוצית לסייע ככל הניתן לנפגעים, ואף פעלו בהצלחה לאחרונה להעביר תקציב ממשרד האוצר למשרד החקלאות אשר מטרתו תהיה סיוע לעצמאיים שהיו זכאים למענק הרגיל – אילולא היו חברי קיבוץ.
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "ברמה האפידמיולוגית – התנועה הקיבוצית קוטעת שרשראות הדבקה יותר טוב מכלל המערכות, זאת בזכות הערבות ההדדית שנטועה בנו לא מכבר. איש לא יצא מהקורונה כפי שנכנס אליה. אף אחד לא יודע איך נראה לאחר המגפה, אבל צריך להיערך בהתאם ואף לשמור רזרבות כבר מעכשיו. כשנכנסים אל הלא נודע, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לאסוף מידע ולנסות לקדם את פני השינוי שהעולם הולך לעבור. התנועה הקיבוצית נמצאת בעיצומן של 7 שנים טובות ויציבות, לכן נכנסנו לעידן הקורונה כגוף חזק מלכתחילה על אף התחושה שמדינת ישראל קצה בקיבוצים וניתן לראות זאת בכל מהלך שהיא עושה. זוהי שעתם היפה של הקיבוצים, כשיורד גשם כולם נרטבים, אבל לנו יש מטריות גדולות יותר. בעת הקשה הזאת אין 'עסקים' ואין 'קהילה' – יש קיבוץ!".
