המשרד ישקיע בתשתיות מים, בדרכים חקלאיות ובתשתיות לפעילות חינוכית ומחקרית ● בעקבות יוזמת שר החקלאות וביטחון המזון, חה"כ אבי דיכטר, גם קריית שמונה, שלומי ומטולה ייכללו במסלול הסיוע
שר החקלאות וביטחון המזון ח״כ אבי דיכטר: "אנחנו משקיעים היום סכומים משמעותיים לחקלאות באופן שוויוני – להתיישבות הכפרית והעירונית כאחד. אנחנו צריכים חקלאים איכותיים שמקבלים הכשרות והשקעות במידה מספקת בכל אזורי הארץ, על אחת כמה וכמה ביישובים סמוכי הגבול, ואת זה אנחנו בדיוק מקדמים. ביטחון המזון איננו מבדיל בין תושב הכפר לתושב העיר, ששניהם מספקים מזון ומצעידים אותנו קדימה בתוכניות ארוכות הטווח שלנו להגדלת התוצרת החקלאית בשליש עד 2035 ולתוכנית ביטחון המזון 2050. עלו והצליחו!"
משרד החקלאות וביטחון המזון מפרסם נוהל תמיכה להשקעות הון בחקלאות, המיועדים לחיזוק ופיתוח היישובים הסמוכים לגבול לבנון ויישובי הנגב המערבי. במסגרת הנוהל יוקצו כ-47 מיליון ₪ להשקעות בתשתיות חקלאיות: תשתיות מים, שיש להן חשיבות מיוחדת על רקע הבצורת הפוקדת את ישראל, וכן דרכים חקלאיות. בנוסף, הנוהל כולל לראשונה השקעה בתשתיות המשמשות לפעילות חינוכית או למחקר ופיתוח בחקלאות מתקדמת. המטרה היא לחזק את ההתיישבות החקלאית ולתמוך בצמיחה כלכלית באזורים אלו, שתסייע להבטיח את ביטחון המזון הלאומי.
פרסום
ביישובי הצפון, התמיכה נובעת מהחלטת הממשלה בנושא קידום מענה ליישובים צמודי גדר בגבול הלבנון, בטווח של עד 2 ק"מ מהגבול הצפוני, ובמסגרתה יוקצו 36.5 מיליון ₪. בתחילה ההחלטה כללה רק יישובים במרחב הכפרי, אך היא הורחבה בזכות יוזמתו של שר החקלאות וביטחון המזון, חה"כ אבי דיכטר, כך שגם היישובים העירוניים קריית שמונה, שלומי ומטולה, הסמוכים לגבול, יכללו במסלול הסיוע. ביישובי הנגב המערבי בדרום, התמיכה מבוססת על החלטת הממשלה בנושא שיקום ופיתוח היישובים לשנים 2029-2025, ובה יוקצו 10 מיליון ₪.
אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון: "באמצעות השקעה בתשתיות חקלאיות אנו מבקשים לחזק את היישובים בגבול הצפון ובנגב המערבי ולהבטיח את המשך הצמיחה והפיתוח הכלכלי שלהם. לאחר הפגיעה שספגה החקלאות הישראלית לאורך המלחמה, חיזוקה הוא חיזוק ההתיישבות וביסוסה לאורך הגבולות, והיא מהווה מהלך חיוני להבטחת חוסנם של המערכת החקלאית וביטחון המזון של ישראל".
מדובר בתמיכה בחקלאים באמצעות הרשויות המקומיות, וזאת על מנת ליצור תמיכה אזורית משמעותית בתשתיות חקלאיות כדי להוות מנוע צמיחה וחיזוק לישובים סמוכי גדר (2-0 ק"מ). מדובר בנוהל מהיר שגובש על ידי המשרד לראשונה כשיטת תמיכה חדישה ומהירה לפעולה באמצעות הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות אינן נדרשות להגיש בקשה לקבלת זכאות, כיוון שהחלטת הממשלה כבר קבעה מי הרשויות הזכאיות. כל שנדרש מהרשויות הוא להגיש את הפרויקטים לתמיכה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2026.
התמיכה צפויה לסייע ליישובים ולרשויות המקומיות בצפון ובנגב המערבי להקים ולשדרג תשתיות חקלאיות מרכזיות. בפרט, הן מתמקדות בפיתוח ושדרוג תשתיות מים כגון צנרת ראשית, מתקני איגום ומשאבות. ההשקעות בתשתיות מים מקבלות חשיבות מיוחדת על רקע הבצורת הפוקדת את ישראל. הנוהל תומך גם בהקמה ושיקום של דרכים חקלאיות לשיפור נגישות לשטחים, וכן, לראשונה, בהקמה של תשתיות חקלאיות אזוריות או יישוביות המשמשות לפעילות חינוכית ולמחקר ופיתוח בחקלאות מתקדמת, כמו השקעות במבנים, תשתיות טכנולוגיות וציוד נלווה. במשרד רואים במהלך זה חיזוק משמעותי לפעילות החינוכית ומחקרית שתעודד פיתוח ידע וחדשנות בתחום החקלאות.
