המשקיף בצוות הבדיקה שבוחן את העתקת מכון וולקני: אנא העבירי אליי את חומרי הוועדה שכן אלו למרות בקשות קודמות טרם הועברו אליי
פרופסור אלי פיינרמן, מנהל מכון וולקני ומשקיף בצוות שמינה בנימין נתניהו לבחינת העתקת מכון וולקני לצפון, פנה למזכירות הצוות בבקשה לקבלת הפרוטוקולים המפורטים כולל המצגות, שכן אלה, למרות בקשה שהועברה בעבר, טרם נמסרו לו. במקביל נשלחה בקשה של ד"ר נירית ברנשטיין, יושבת ראש נציגות החוקרים במכון וולקני ליושבת ראש הצוות להעביר לאלתר את הפרוטוקולים המלאים המצגות והסטנוגרמות של דיוני הצוות.
אתמול השיבה יושבת ראש הצוות שירי ברנד לעיתונות, כי "כל החומרים שעמדו בפני חברי הוועדה הועברו לכל המשתתפים והם נגישים לכל חבריה רבות מנהל מכון וולקני. ככל שיו"ר הנציגות חפצה בחומרים היא יכולה לפנות לראש המכון לקבלתם".
פרסום
חוקרי מכון וולקני בתגובה: ברנד מיתממת או לא מדייקת, לשון המעטה. היא יודעת היטב שהחומרים שנשלחו למשתתפים הם סיכומי פגישה קצרצרים שאינם משקפים ולו במעט את המתרחש בדיוני הצוות. בקשת חוקרי מכון וולקני היא לפרוטוקולים, ותמלילי דיוני הצוות ואלו לא נשלחו מעולם. מעבר לכך, ידוע לחוקרי מכון וולקני כי הוצגו מצגות בדיוני הצוות שגם הם לא נשלחו לחברי הצוות.
הבקשה לפרוטוקולים המלאים ולתמלילים של דיוני הצוות באים על רקע טענת חוקרי מכון וולקני, כי לא הייתה בכוונת הצוות לדון בדו"ח המולמו"פ ואף נעשה ניסיון של חלק מחברי הצוות להסתירו מחברי הצוות האחרים. וזאת בניגוד גמור לטענת משרד החקלאות בתשובתו לעתירה שהגישו חוקרי מכון וולקני לבג"צ, כי בכוונת הצוות הייתה לזמן את חוקרי המולמו"פ לדיוני הצוות.
חוקרי מכון וולקני טוענים עוד, כי סדרי העבודה של הצוות כשלעצמם כבר מוכיחים שלא הייתה בכוונת הצוות לדון בדו"ח המולמו"פ או לחילופין להזמין את חוקרי המולמו"פ לדיוני הצוות.
כך נכתב בסיכום הישיבה הראשונה של הצוות בה נקבעו סדרי העבודה של הצוות:
"לכל ישיבה ייוחד נושא בו היא תעסוק: בישיבה הקרובה, יציג מכון וולקני את עמדתו. בישיבה שלאחריה יציג רמ"י את טיוטת הדו"ח שלהם. שתי הישיבות שלאחר מכן יוקדשו לשמיעת בעלי עניין ולאחר מכן יתכנס הצוות כדי לגבש את המלצתו. יפורסם קול קורא המזמין את מי שרואה עצמו בעל עניין להביע את עמדתו….מבין החומרים שיועברו בכתב, תבחר הוועדה את מי לזמן להופיע בפניה. ייקבעו מראש מספר ימים רצופים בהם תשמע הוועדה את בעלי העניין השונים".
אם כך, על פי סיכום סדרי העבודה של הצוות אין זכר ולו במילה את הצורך להזמין את חוקרי המולמו"פ כדי שאלו ישמיעו את עמדתם בפני חברי הצוות. כדאי לשים לב שסדרי עבודה אלו נשמרו עד הקפאת עבודת הצוות על ידי בג"צ.
פרסום
חוות דעת מולמו"פ הינה חוות דעת ממשלתית שנעשתה לא מזמן על ידי גוף מקצועי ואובייקטיבי מטעם משרד המדע שבסמכותו החוקית לייעץ לממשלה בנושאים אלה ובה נקבע, כי העתקת המכון ללא קיומם של תנאים מסוימים שכעת אינם בנמצא תביא הרס על המחקר החקלאי. אם משרד החקלאות והשר העומד בראשו היה מעוניין לקיים דיון ענייני בנושא הוא היה מוצא לנכון לזמן את חוקרי המולמו"פ שכן אין בנמצא עוד מומחים אובייקטיביים שכמותם שבחנו את הנושא. כידוע, חוות הדעת של המולמו"פ הוזמנה לבקשתה של המועצה הלאומית לכלכלה
משרד החקלאות ניסה לטעון שעל חוקרי המולמו"פ היה לענות לקול קורא שפרסם הצוות. כמובן, נוכח הסמכות החוקית שניתנה למולמו"פ בעניין זה, טענתו של משרד החקלאות מגוחכת ואבסורדית לחלוטין ואכן משרד החקלאות תיקן גישה זו בתשובה שהגיש לעתירה בבג"צ בה הוא כתב כי הוא התכוון להזמין את חוקרי המולמו"פ לדיוני הצוות.
כל אלה מובילים למסקנה אחת ויחידה שחלק מחברי הצוות דעתם כבר נקבעה על קבלת המלצה להעתיק את מכון וולקני עוד בטרם התקיימה פגישה אחת של הצוות. הסתרת דו"ח המולמו"פ מהציבור ומחברי הצוות, והניסיון למנוע דיון בו בצוות ברנד לאחר שנחשף בכלי התקשורת מוכיחים כי אין ולא היה שום עניין לחלק מחברי הצוות לקיים דיון ענייני בשאלה האם נכון להעתיק את מכון וולקני לצפון ומהו הנזק הבלתי הפיך שייגרם למחקר החקלאי בישראל אם יבוצע צעד זה.
