מחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת (מ.מ.מ) חושף נתונים ומגמות מדאיגות על ענף החקלאות בישראל, ומאשש את מה שמתריעים עליו זמן רב החקלאים והארגונים השונים. המחקר הוזמן ע"י יו"ר השדולה החקלאית ח"כ איתן ברושי, לכבוד יום החקלאות וההתיישבות שצויין אתמול (ד') בכנסת
משנת 2008 ועד לשנת 2015 חלה ירידה בשיעור מצטבר של כ-11.6% במספר המועסקים (שכירים ועצמאים) בענף החקלאות, ומשקל המועסקים היהודים ירד גם הוא באופן יחסי בכ-7% מכלל המועסקים, בעוד שמספרם של המועסקים הפלסטינים עלה. הגיל הממוצע של החקלאים בענף עולה בהתמדה והגיע למעל לגיל 60, מה שמהווה אתגר לענף.
עוד עולה מהנתונים כי בתקופה שבין 2000-2015 עלה מדד מחירי התשומה בשיעור גבוה יותר ממדד מחירי התפוקה – מדד מחירי התשומה עלה ב- 72% לעומת עלייה של 52.7% במדד מחירי התפוקה החקלאית. בתקופת 2011-2015 בפרט, מדד מחירי התשומה עלה ב- 3.9% לעומת ירידה בשיעור של 1.7% במדד מחירי התפוקה החקלאית. כלומר, מחירי התשומות לחקלאים עלו בקצב מהיר יותר מאשר מחירי המוצרים אותם החקלאים מוכרים לסיטונאים ולתעשייה.
פרסום
במחקר ניתן לראות כי פריון העבודה של ענף החקלאות בשנת 2010 היה נמוך משמעותית מזה של ה-OECD ועומד על קצת יותר ממחציתו בלבד. כמו כן, מדוח בנק ישראל עולה כי בשנת 2011 ,פער הפריון בחקלאות בין ישראל לממוצע ה-OECD עמד על 44.3%. עוד עולה מהדוח, כי בנוסף לכך שהפריון בחקלאות בישראל נמוך יותר, שיעורם של בעלי ההשכלה הגבוהה (בעלי תואר ראשון ומעלה) בענף יחסית עמד ב-2011 על 12.8% לעומת 8.9% בממוצע ה-OECD .יש לציין כי בענפים אחרים, שיעור גבוה של עובדים בעלי השכלה גבוהה מסך העובדים בענף, היה מתואם עם פריון גבוה יחסית. אולם, כאמור לעיל, ענף החקלאות הינו חריג, בעוד שיעור בעלי השכלה גבוהה גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD,הרי הפריון הענפי נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD .
לפי ממצאי המחקר, פערי התיווך בשיווק פירות וירקות מגיעים לעשרות אחוזים בין המחיר המשולם לחקלאי למחיר שמשלם הצרכן. כך לדוגמה, בשנת 2013 נרשם בירקות טריים פער תיווך קמעוני של53.1% לעומת 48.4% בשנת 2012. בפירות טריים הפער בשנת 2013 עמד על 38% ,דומה לפער בשנת 2012.
בשנת 2015 משקל התמיכות בחקלאים מסך התקבולים בישראל עמד על כ-13%, נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD ולממוצע האיחוד האירופי, העומדים על 17.1% ו-18.9%בהתאמה.
פרסום
ח"כ איתן ברושי: "מהמחקר עולה תמונה מדאיגה שמאששת את כל מה שאנו מתריעים עליו מזה זמן רב. אני מצפה ממשרדי החקלאות והאוצר, ללמוד את הדו"ח ולהסיק את המסקנות הנדרשות. דרושה בדחיפות מדיניות ממשלתית בנוגע לחקלאות. ראש הממשלה חייב לקבל החלטה עקרונית, החלטה שקובעת כי מדינה חזקה חייבת חקלאות חזקה, בכל שטחי המדינה. יש לראות בחקלאות יעד אסטרטגי ולטפח אותו, להשקיע בו ולתמוך בו. ועל הממשלה להכין תכנית חומש על מנת להשיג את יעדי החקלאות וההתיישבות"
אתמול צויין יום החקלאות וההתיישבות בכנסת, אשר הוקדש למצבן של החקלאות וההתיישבות בישראל ולתרומתן לביטחון המזון, לשמירה על גבולות המדינה ובשאר התחומים. השנה. האירוע מתקיים בתקופה קשה, אשר מעמידה את עתידה של החקלאות בסימן שאלה בעקבות הייבוא ההולך וגובר, הורדת מכסים וחקיקה אשר עלולה לפגוע בעקרונות החיים בהתיישבות
