המכון הישראלי לחדשנות בשיתוף SNC ומשרד הכלכלה מקימים קהילת חדשנות בתחום האג-טק
מאות יזמים וחברות כבר הצטרפו לקהילת GROW.IL שתפעל בתחום האג-טק. גודלו של השוק העולמי בתחום מוערך בכ-7.8 טריליון דולר ובארבע השנים האחרונות גייסו חברות ישראליות הפועלות בתחום למעלה מ-400 מיליון דולר
״תעשיית האגריטק העולמית נחשבת בשנים האחרונות לאחד התחומים המתפתחים בעולם היזמות וההייטק גם במדינת ישראל לה מורשת ומסורת מפוארת של חדשנות חקלאית החל התחום צובר תאוצה וכיום פועלות בישראל למעלה מ-500 חברות סטארט-אפ שפועלות בתחום האג-טק, כאשר מחציתן נוסדו רק בעשור האחרון.״ אומר ד״ר יהונתן מנוחין מנכ״ל המכון הישראלי לחדשנות. לדבריו ״לפי הערכות SNC מוערך גודלו של השוק העולמי בהיקף של 7.8 טריליון דולר. אנו רואים אתגר גדול וצורך קיומי למדינת ישראל לעודד ולהטמיע תהליכי חדשנות טכנולוגית בעולמות החקלאות והמזון״.
פרסום
הקפיצה האדירה בהיקפי הגיוס של תעשיית האגריטק הישראלית בחמש השנים האחרונות מעידה יותר מכל על הפוטנציאל האדיר הקיים בו. לדברי גיא הילטון, המשנה למנכ"ל SNC, ארגון ללא מטרות רווח המקשר בין מדינות, ערים, ארגונים וחברות ברחבי העולם לחברות חדשנות ישראליות ״בארבע השנים האחרונות גייסו חברות אג-טק ישראליות למעלה מ-400 מיליון דולר, כאשר בשנת 2016 נמנתה ישראל בין 5 המדינות המובילות בעולם בכמות סבבי ההשקעה שבוצעו בתחום, ובמחצית הראשונה של שנת 2017 היקף הגיוס של החברות הישראליות היה 7% מכלל ההשקעות הגלובליות הפועלות בתחום החקלאות החכמה״.
"החיבור בין עולם היזמות לעולם החקלאות הוא טבעי עבורנו הישראלים ואין שום סיבה שאומת הסטארט-אפ לה מסורת ומורשת חקלאית מפוארת, לא תמצב עצמה כבירת חדשנות עולמית בתחום שרבים בעולם רואים בו אחד ממנועי הצמיחה הכלכליים המרכזיים של העשור הקרוב״. אומר ד״ר ליאוניד בקמן נשיא ומייסד המכון הישראלי לחדשנות.
"כשהקמנו את ECOMOTION לפני שבע שנים תחום התחבורה החכמה היה מתחת לרדאר ונתפש כמדע בדיוני והיום ברחבי העולם נושאים עיניים למרכזי הפיתוח בישראל וכולנו מגלים שהעתיד כבר כאן. אין לי ספק שהקמת קהילת GROW תגבש סביבה את כל האקו-סיסטם הישראלי, תייצר ממשקי עבודה בין היזמים למשרדי הממשלה, הרשתות הקמעונאיות ולחקלאים ותוביל את תחום האגריטק בדיוק כפי שעשתה ECOMOTION", הוסיף ד״ר בקמן.
תעשיית החקלאות העולמית ניצבת בשנים האחרונות בצומת מרכזי. הגידול באוכלוסיית העולם מייצר עבור תעשיית החקלאות והמזון אתגר משמעותי כאשר על פי הערכות ארגון המזון והחקלאות של האו"ם יש להגדיל את תוצרת המזון בכ-70% ביחס להיום כדי שניתן יהיה להאכיל את אוכלוסיית העולם בשנים הקרובות. אל כך יש להוסיף את שינויי האקלים שמקטינים באופן ניכר את מקורות המים הזמינים לחקלאות ומצמצמים באופן ניכר את הקרקעות הפנויות לחקלאות, כך שבשיטות הגידול המסורתיות לא ניתן יהיה לעמוד באתגרים אלו.
על רקע זה, שואפות חברות הסטארט-אפ הפועלות בתחום האג-טק לעצב מחדש את עולם החקלאות כך שניתן יהיה לצלוח את האתגרים הקיימים ולאפשר לחקלאים ולחברות המזון לייצר יותר מזון בפחות – פחות קרקעות, פחות מים ופחות חומרי הדברה.
לדברי דורון מלר ראש תחום האג-טק במכון ומנהל grow.il, ״קהילת החדשנות החדשה הינה פרי יוזמה משותפת של המכון הישראלי לחדשנות, סטארט אפ ניישן סנטרל ומשרד הכלכלה אשר זיהו את הצורך וההזדמנות לקדם את תחום האג-טק ולסייע לו בפריצתו קדימה. הקהילה תתמקד במס' תחומים עיקריים ובהם:
פרסום
חקלאות מדויקת וחכמה – הטמעה של טכנולוגיות שונות (כמו למשל, Big data, IOT, Sensors, Machine learning) לטובת ניטור, מדידה, כלים תומכי החלטה ועוד, כדי לעבור לחקלאות מדויקת שנסמכת על מידע מדויק יותר ומודד משתנים רבים (קרקע, מים, דשן, מזג אוויר וכו').
רובוטיקה ואוטומציה – של פעולות חקלאיות שיובילו ליעילות ולחסכון בכח אדם.
מהשדה למזלג (from farm to fork) –ייעול וטיוב של שרשרת האספקה שתמנע אובדן מזון באמצעות טיוב שמירה על איכות התוצרת, אריזה ותהליכי לוגיסטיקה חדשים. מודלים חדשים שיקרבו בין החקלאי לצרכן ויוותרו על גורמים שונים בדרך.
מודלים חדשים לגידול תוצרת חקלאית – גידול תוצרת חקלאית על מצעים מנותקים מהקרקע (כך שניתן יהיה להגדיל את שטח הגידול – למשל גידול לגובה), חקלאות עירונית ומקיימת שקרובה לבית הצרכן וכו'.
