ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), קיימה היום (ג') דיון בנושא "חשיבות עיקרון 'התלם האחרון' בחקלאות לביטחון מדינת ישראל", במסגרת יום החקלאות וההתיישבות אשר צוין היום בכנסת. ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני), חבר השדולה החקלאית: "החקלאות היא מרכיב עיקרי במושג ציונות שכל כך חשוב לנו לשמור עליה. בכל אירוע ביטחוני החקלאים הם אלה שמשלמים את המחיר, בזמנים של מתיחות ובוודאי כאשר יש לחימה. החלטת שר האוצר להוריד מכסים לטובת הורדת המחירים בשוק, אולי נובעת מדאגה עמוקה לחקלאי איטליה ויוון, בוודאי שהמרכיב הלאומי לא היה חלק ממנה. אנו משקיעים כ"כ הרבה בחיל האוויר, בחיל הים, בזרועות הארוכות שלנו, וצריך להבין שהחקלאים הם מרכיב בסיסי בזרוע היבשה שלנו. פרופ' ארנון סופר אמר שהחקלאות איננה רק תרומה שולית לביטחון, אלא אבן יסוד בביטחונה הלאומי של ישראל. עיקרו אבן זו ממקומה ותגלו כי המפעל הציוני כולו קורס". דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים: "אנחנו לא צריכים לספר לכם את החשיבות הערכית והציונית של החקלאות אבל הבעיה שמישהו כנראה ויתר על אבן היסוד הזו ובפועל אין מדיניות. בתקציב הקרוב אין שום סימן של צמיחה או ניסיון להחזיר את הדור הצעיר". פרסום יו"ר הוועדה שאל את אמיתי אם הם גיבשו מדיניות או תכנית רב שנתית ואמיתי השיב "מאיר צור, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, בנה תכנית אסטרטגית של 15 שנה שהונחה לממשלה לפני כשנה ושום דבר לא התקדם". ח"כ עומר בר לב (המחנה הציוני): "בדיון עם ראשי התנועות החקלאיות הופיע ראש המועצה הלאומית לכלכלה ואמר 'ייעודה של החקלאות בישראל היא רווחה כלכלית של אזרחי המדינה בלבד!', ומזה הכל נובע. אנחנו בדקה ה-89 לתקן את התקציב, ואם ההזדמנות לשנות תפוספס, ההתדרדרות תימשך גם בשנתיים הקרובות". ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה כי למעלה מ-60% מהחשודים בפשיעה חקלאית הם ממוצא ערבי ו-18% הם פלסטינים. אם לא נלחם בזה, יהיו מי שישבו על הגדרות וכדי שהחקלאים ישמרו על האדמות, צריך להיות להם משתלם לעבד אותן". ח"כ חיים ילין (יש עתיד): אנחנו מייצאים גם טכנולוגיה וחקלאות, וללא חקלאים לא תהיה טכנולוגיה למכור. אנחנו יכולים ללמד את העולם ולהאכיל את המיליארדים. זה יכול להיות גשר לשלום מול כל האויבים, והשלום הוא הביטחון החשוב ביותר שיש". עדי, תלמידת י"א ממושב עין יהב בערבה, ביקשה את רשות הדיבור ופנתה לחברי הוועדה: "המדיניות בשנים האחרונות תביא לכך שהאזור יישאר בסוף ריק. מי יגור שם? מי ישמור על הגבול? אף אחד. מצבה של החקלאות בערבה הוא יותר מכותרת בכתבה אלא קריאת השכמה. בעוד עשר שנים נרצה, בני הדור שלי, נרצה לחזור ולהקים משפחות כי זה מקום מושלם לגדול בו, ואנו מבקשים שתתנו לנו ערבה לחזור אליה". ראשי מועצות אזוריות רבות הגיעו לדיון ובהם דוד אלחייני מבקעת הירדן שאמר: "המדינה היום מחזיקה בתפיסה של להפוך ממדינה יצרנית למדינה צרכנית" וגיורא זוארץ מהגליל העליון שאמר:"40 מתוך 54 מועצות אזוריות הן ב'עוטף ישראל', ומחזיקות את השטחים הפתוחים בגבולות השונים, אבל המדינה יודעת לעשות 'הפרד ומשול'" חבר הכנסת לשעבר, אבשלום (אבו) וילן: "מספר נתונים המדגימים איך מתרחשת בשקט מהפכה בלי שאף אחד החליט עליה. היום רק 0.56% מהעוסקים במשק הם חקלאים, המספר הכי נמוך ב-OECD. התמיכה הממוצעת ב-OECD בחקלאים מהתקציב נעה סביב 18% בעוד בישראל היא 10-12%. 70% מקרן נזקי טבע במדינות המערב מממנת הממשלה, ואצלנו 70% החקלאי" ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "במשך 51 יום, כל מדינת ישראל ראתה את לוחמי צה"ל מנהלים את 'צוק איתן' משטחי החקלאות של עוטף עזה וחודשיים אחרי זה כולם שכחו והשיח בחברה הישראלית עבר להיות על מחיר המילקי בברלין. פרופ' אבי שמחון אמר לנו 'שלב גאולת הקרקע נגמר, עכשיו הגיע שלב גאולת העם, וזו הורדת המחירים'. זה סדר עדיפות שגוי מבחינה לאומית וההנהגה מאפשרת זאת בשתיקתה" פרסום יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, אמר בסיום הדיון: "רבים מהיושבים פה סביב השולחן מכירים את התלם האחרון מהכיוון ההפוך. כאשר חוזרים מהגבול, הרגע בו אתה נוגע בתלם האחרון הוא למעשה הרגע שאתה מבין שהגעת הביתה". "החקלאות היום לא מספיק אטרקטיבית, והיא נהייתה עניין למבוגרים. יש צורך חשוב להחזיר את הצעירים לחקלאות שימשיכו את הדרך ואת עיבוד האדמות, וזה עלה כאן בדיון כחוט השני. שינוי דרמטי, מחנך וענייני בחקלאות בכלל חייב לבוא דרך תכנית אסטרטגית של 15 שנה, שתייצר תכנית השקעה ידועה על פיה אפשר לתכנן". "נאמר פה בדיון כי חייבים להתעקש על חקיקה ולא להסתמך על החלטות כאלה או אחרות, שלא תמיד מיושמות. אי הגעתם של נציגים ממשרד החקלאות והביטחון לדיון מראה שיש כאן בעיה. יש לרכז מאמץ לרתום את חברי הכנסת לחקיקה |
