100 יזמים, גופים וחברות השתתפו בכנס זירות המסחר הדיגיטליות של משרד החקלאות • המהלך צפוי להוביל להקמת זירת מסחר דיגיטלית לקנייה ומכירה של פירות וירקות
במשרד החקלאות מעריכים כי פוטנציאל המסחר הסיטוני נאמד בכ-10 מיליארד ₪, ומקווים כי היקף המסחר בזירה הדיגיטלית יגיע לכ-15% מהמסחר בשוק הפירות והירקות
נוכחות מרשימה נרשמה בכנס הקמת זירות מסחר דיגיטליות שהתקיים הבוקר במשרד החקלאות בראשון לציון. לכנס הגיעו 100 גופים וחברות וביניהם: יזמים, חקלאים, אנשי לוגיסטיקה, מתכנתים וחברות סטארט-אפ אשר לכולם מטרה אחת – להיות חלק מהמהפכה הדיגיטלית הבאה של ישראל – זירות מסחר דיגיטליות בחקלאות הישראלית לקנייה ומכירה של פירות וירקות. במשרד החקלאות הביעו סיפוק לנוכח התעניינות הרבה מצד מגוון רב של גורמים וגופים, המעידה על ההכרה בצורך של המסחר המקומי בהקמת זירות דיגיטליות אלו, מהלך המגלם בתוכו יתרונות כלכליים, חברתיים ואקולוגיים. במשרד מעריכים את פוטנציאל השוק הסיטוני בכ-10 מיליארד ₪, ומקווים כי היקף המסחר בזירה הדיגיטלית יגיע תוך מספר שנים קצר בין 15% ל-20% מהמסחר הסיטוני (1.5 – 2 מיליארד ₪).
פרסום
במהלך הכנס הוצג למתעניינים המצב כיום לעומת המצב שמשרד החקלאות רוצה לראות בסוף המהלך. כיום, שיטות המסחר בפירות וירקות מיושנות, לא יעילות ופוגעות באיכות התוצרת שמגיעה לצרכן בשל ריבוי החוליות בשרשרת ההספקה, העדר סטנדרט לאיכות, אי שמירה על שרשרת הקירור ועוד, דברים הפוגעים גם במגדלים וגם בצרכנים. השיטה המיושנת הנהוגה כיום מסבה לצד ההפסד הכלכלי גם הפסד חברתי ואקולוגי. הפירות והירקות עוברים מספר ידיים עד שהם מגיעים מהשדה לצרכן, דבר שגם מייקר אותם אך גם הופך אותם לפחות טריים ופחות איכותיים.
בעולם המגמה כבר נותנת אותותיה ובמשרד החקלאות מעוניינים לאמץ את המגמות הגלובליות של מסחר אלקטרוני בתוצרת טרייה – הקמת שוק למסחר אלקטרוני בתוצרת חקלאית טרייה (Israeli Marketplace). שוק מסחר אלקטרוני ייצור תנאי מסחר הוגנים לצד פיתוח שיטות מסחר מתוחכמות ומתקדמות, שקיפות במחיר וביסוס הקשר שבין האיכות למחיר, צמצום הפחת, שיפור מעמדו של המגדל אל מול הסוחרים, הגברת התחרות וחשוב לא פחות- יתרום להורדת יוקר המחייה.
מנהלת תחום חקר שווקים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ציפי סבג-פרידקין: "אנו מאמינים כי בעתיד יתקצר המרחק שבין הקמעונאי למגדל וכתוצאה מכך יצומצמו עלויות לאורך כל שרשרת ההספקה. אנו, כרגולטור, נניע את התהליך, נניח את התשתית, נגדיר את מאפייניה ונסייע במימון. כל המעטפת הזו תינתן לגוף פרטי שיבנה ויתפעל את זירת המסחר לטובת השוק כולו. ההנחה היא שהקבוצות שירימו את הכפפה וייענו לאתגר ישלבו ידיים בין חקלאים, לחברות שינוע ולמתכנתים".
כזכור, משרד החקלאות, משרד האוצר ורשות החדשנות פרסמו לפני כחודשיים את הקול הקורא לתמיכה בהיקף של 20 מיליון ₪ בזירות שיאפשרו שיווק ישיר מהחקלאי לעסקים תוך צמצום חוליות בשרשרת השיווק וההספקה, וזאת בין השאר במטרה לצמצם את מרווחי השיווק. מטרת הטכנולוגיות שעתידות להיות מפותחות היא לספק מידע עדכני על המסחר בתוצרת חקלאית טרייה לספקים ולכלל הציבור.
פרסום
מטרת התוכנית היא לבדוק את השפעת התשתית המודרנית והדינמית של הפעילות העסקית-מסחרית בתוצרת חקלאית טרייה ולבחון את האפשרות לייעול משמעותי של שיווק התוצרת החקלאית הטרייה במדינה. במסגרת הזירה הדיגיטלית, ישפרו החקלאים את יכולת השיווק שלהם, תוך חיזוק מעמדם בשרשרת האספקה. כמו-כן, ייווצרו תנאי מסחר הוגנים יותר עבור אלו שכוח המיקוח שלהם היה מועט עד כה, ואלו יגבירו את התחרות בשוק על ידי גישה קלה וישירה לשווקים. כמו כן, גם לחקלאים תהיה שליטה גבוהה יותר בכל הנוגע למועד קבלת התשלום וקיצור זמניו.
לצד יתרונות מרובים אלו, להקמת זירות המסחר למכירת תוצרת טרייה גם יתרונות אקולוגיים, חברתיים וכלכליים. הזירות תאפשרנה תכנון וולונטרי של הייצור באמצעות צמצום ייצור עודף והתאמה אופטימלית בין הביקוש להיצע – דבר שיביא להפחתה משמעותית בתוצרת עודפת. מבחינה כלכלית, הקמת הזירות תוביל לצמצום הריכוזיות בשוק; שקיפות מחירים; חיזוק מעמד המגדל והצרכן וכן זמינות נתוני אמת על המסחר המקומי לצורכי מחקר ופיתוח על ידי משרדי הממשלה.
