"הקנאביס מוכר עשרות אלפי שנים, אך המחקר המדעי בו טרי מאוד"

כך סיפרה ד"ר נירית ברנשטיין, חוקרת בכירה של הצמח ויישומיו במכון וולקני, בכנס הקנאביס של כלכליסט. לדבריה, כבר לפני 26,000 שנים שימש הצמח לייצור סיבים וטקסטיל, ומעלותיו הרפואיות מוכרות אף הן מזה עידן ועידנים – אך המחקר המדעי שלו הוא פרקטיקה חדשה ומתפתחת

"למרות ההייפ של השנים האחרונות, ההיסטוריה של הצמח לא התחילה בימינו, יש מאחוריו עשרות אלפי שנים של שימוש לתחומים שונים כמו רפואה, פולחן והנאה", סיפרה ד"ר נירית ברנשטיין, חוקרת בכירה של תחום הקנאביס במכון וולקני, בכנס הקנאביס של כלכליסט שהתקיים ביום ב במלון דן בתל-אביב.

"אפשר לראות שכבר מאז 3,000 לפנה"ס נעשו בסין שימושים בקנאביס לצרכי רפואה ובמאות ה-18 וה-19 קנאביס היה מוצר שגרתי בארון התרופות של העולם המערבי", סיפרה.

בצמח הקנאביס מצוי ריכוז גבוה של סיבים ועל פי ד"ר ברנשטיין, ישנו מידע ארכיאולוגי שמאשר שכבר לפני 26 אלף שנה הצמח שימש לייצור סיבים ומוצרי טקסטיל. "במצרים נייר הפפירוס הוחלף בנייר שעשוי מהמפ, דגל ארצות הברית עשוי מהמפ וכך גם מסמך העצמאות של ארה"ב, אבל דגל ישראל כבר עשוי מבד. מה קרה בשנים האלה? ב-1961 נחתמה אמנה בינלאומית עליה חתמו כמעט כל המדינות המפותחות והמתפתחות שאומרת בגדול שכל מה שקשור בקנאביס אסור אלא אם תהיה רגולציה. מאז ועד יולי 2016 לא קרה שום דבר".

פרסום

"ישראל היא מדינה מובילה בתחום כיוון שבשנים 2011, 2013 ו-2016 נעשו כל מיני הסדרות שאפשרו לנו להיכנס לתחום מהכיוון המחקרי. מאותו רגע ראינו זרימה של משקיעים ארצה כי סוף סוף אפשר היה לבצע מחקר ופיתוח באופן חוקי. שנה לאחר מכן משרד החקלאות הכריז על קנאביס בתור גידול חקלאי, זה דבר גדול ומשמעותי שפרץ לנו את הדרך מבחינת האפשרות לקבל תקציבים מקרנות שונות ולהמשיך להעמיק את המחקר"

ברנשטיין תארה כי היא עצמה נחשפה לקנאביס לפני חמש שנים בלבד. "הייתי בטוחה שאמצא המון מאמרים ומחקרים שעוסקים בתחום אבל גיליתי לצערי ולהפתעתי שהכמות של המידע המדעי אפסית. יש כיום צורך גדול מאוד בהרחבת הידע המדעי בתחום. במהלך השנים נצבר ידע על ידי מגדלים שיודעים היטב מה הם עושים אבל הוא לא מדעי. מאז שהתחלתי לעסוק בתחום, כמעט כל נושא שבחנתי גיליתי שמה שהיה ידוע לא תמיד תאם את הצרכים שלנו בתחום הפארמה".

"אנחנו צריכים לזכור שהתעשייה מבוססת על צמח שגדל באדמה, בעציצים ובמערכות גידול ולא על ייצור בית חרושת, לכן יש צורך של אפוטימיזציה של הייצור וזה אתגר חקלאי אדיר", הסבירה ברנשטיין. "לפני מספר שנים הקמנו במכון וולקני את המרכז הלאומי למחקר ופיתוח של קנאביס ושם אנחנו מתמודדים עם אתגרים שונים בגידול הצמח, אנחנו מנסים ללמוד איך לגדל כדי לקבל את מה שאנחנו צריכים – איך לטפח קווים גנטיים מסויימים, לזהות מרכיבים והרכבים שמתאימים למערכת רפואים כזו או אחרת וכו'. אנחנו בודקים איזה תאורה, דישון והשקיה יתנו לנו את התוצאות האופטימליות, איך כדאי לעצב את הצמח, מה הם תנאי הייבוש המתאימים ואנחנו כמובן חייבים להדביר רק בהדברה ביולוגית או כזו שמשלבת חומרים בוטניים".

פרסום

למאמר במלואו https://www.calcalist.co.il/conference/articles/0,7340,L-3761685,00.html

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

כדי להגן על הצומח בישראל משרד החקלאות מבהיר: אסור להכניס לישראל סטים של ארב...

22 בספטמבר 2026

מהפרומפט ועד ניתוח נתוני המשק: משרד החקלאות מכניס את ה־AI לעבודה היומיומית ...

14 בספטמבר 2026

טיב טעם וגרנות משנות את שרשרת השיווק: מה המשמעות לחקלאים?

9 בספטמבר 2026

ביקור בענבי טלי

6 בספטמבר 2026

השבתת מתקני ההתפלה יוצרת מצוקת מים חריגה בחקלאות

2 בספטמבר 2026

מועצת רשות המים אישרה פה אחד תוספת של עד 15% בהספקת מים שפירים לחקלאות במער...

31 באוגוסט 2026

כדי להגן על הצומח בישראל משרד החקלאות מבהיר: אסור להכניס לישראל סטים של ארב...

22 בספטמבר 2026

מהפרומפט ועד ניתוח נתוני המשק: משרד החקלאות מכניס את ה־AI לעבודה היומיומית ...

14 בספטמבר 2026

טיב טעם וגרנות משנות את שרשרת השיווק: מה המשמעות לחקלאים?

9 בספטמבר 2026

ביקור בענבי טלי

6 בספטמבר 2026

שלום לך 👋
נעים להכיר.

הירשמו לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, כל חודש.

כדי להיות תמיד מעודכנים