החקלאות בישראל בשנת 2020
Agriculture in Israel – 2020
2020 לעומת 2019
- ערך התפוקה החקלאית הכוללת עמד על כ-8 מיליארד ש"ח, עלייה מזערית של 0.2% לעומת 2019.
- ערך תפוקת בעלי החיים עלה ב-8%, ואילו ערך התפוקה הצמחית ירדה ב-1.5%.
- ערך התשומה החקלאית (כולל בלאי) עמד על כ-18.9 מיליארד ש"ח, ירידה של 0.3%.
- ערך היצוא החקלאי ב-2020 היה 4.2 מיליארד ש"ח, ירידה של 10.7%.
- בערך הנטיעות החדשות חלה עלייה של 16.4%, ומתוכן בולטת העלייה בנטיעות של ענבי יין (36.4%) ובנטיעות של מטעים סובטרופיים (22.1%).
בשנת 2020 ערך התפוקה החקלאית[1] היה כ-30.8 מיליארד ש"ח (גידולים צמחיים – 18.0 מיליארד ש"ח, ובעלי חיים – 12.8 מיליארד ש"ח) – עלייה מזערית של 0.2% לעומת שנת 2019.
התוצר המקומי הגולמי בחקלאות (ערך התפוקה החקלאית פחות התשומה[2] הקנויה כגון דשנים וחומרי הדברה, כולל הבלאי)[3] עמד על 14.2 מיליארד ש"ח. התוצר המקומי הנקי (תוצר מקומי גולמי בחקלאות ללא הבלאי) היה 11.9 מיליארד ש"ח, עלייה של 1.1% לעומת שנת 2019. לתוצר הנקי נוסף כ-1.0 מיליארד ש"ח פיצויים ותקבולים נוספים בענף (כגון פיצויים מביטוח, תמיכות שנת שמיטה, רפורמות בענף ותקבולים אחרים), עלייה של 19.5% לעומת השנה הקודמת.
פרסום
היתרה לחקלאים, לאחר ניכוי התמורה למשרות שכיר, בשנת 2020 הייתה 5.6 מיליארד ש"ח – עלייה של 3.0% לעומת שנת 2019. בחישוב היתרה לא הופחתו תשלומי הריבית שמשלמים החקלאים עבור פעולות ייצור.
בשנת 2020 ערך התפוקה הכולל עלה ב-0.2%, בעקבות עלייה של 1.8% במחירי התפוקות החקלאיות שקוזזה בירידה של 1.5% בכמות התפוקה החקלאית. במקביל, ערך תפוקת בעלי החיים עלה ב-2.8% ואילו ערך התפוקה הצמחית ירד ב-1.5%.
הרכב התפוקה החקלאית נותר דומה להרכב בשנים הקודמות ועמד על 58.5% גידולים צמחיים (הכוללים בעיקר את ענפי הירקות, תפו"א ומקשה ומטעים, ללא פרי הדר) ו-41.5% בעלי חיים ותוצרתם (הכוללים בעיקר בקר, צאן ועופות).
כמות התוצרת הצמחית ירדה ב-4.9%. בכמות גידולי השדה חלה ירידה של 9.9%, בכמות הירקות, תפוחי אדמה ומקשה חלה ירידה של 5.2%, בכמות הפירות (ללא הדרים) – ירידה של 1.8% ובכמות פרי ההדר חלה ירידה של 0.3%.
שינויים בולטים: בכמות החיטה חלה עלייה של 35.1%, בכמות התמרים חלה עלייה של 14.2%, בכמות האבטיחים חלה עלייה של 14.0%, בכמות ענבי היין חלה עלייה של 10.2%. לעומת זאת, בכמות הכותנה חלה ירידה של 39.9%, בכמות הזיתים לשמן חלה ירידה של 36.8%, בכמות הגזר חלה ירידה של 22.6%, בכמות המנגו חלה ירידה של 21.4%, בכמות ענבי המאכל חלה ירידה של 19.2% ובכמות השזיפים חלה ירידה של 15.4%.
בכמות הנטיעות החדשות חלה עלייה של 19.1%, ומתוכן בולטת העלייה בנטיעות של ענבי יין (36.4%) ונטיעה של פירות סובטרופיים (22.5%).
בתפוקת בעלי החיים חלה עלייה של כ-3.6%, בכמות הפטמים חלה עלייה של 11.8%, בכמות החזירים חלה עלייה של 10.7% ובכמות האפרוחים חלה עלייה של 8.8%. לעומת זאת, חלה ירידה בכמות דגי הבריכות (15.7%), בכמות ההודים לבשר (13.8%) ובכמות הכבשים לבשר (4.7%).
בכמות היצוא החקלאי חלה ירידה של 13.0%. שינויים בולטים: בכמות היצוא של הכותנה חלה ירידה של 40.0%, בכמות היצוא של הגזר חלה ירידה של 36.7%, בכמות יצוא הפרחים חלה ירידה של 29%, בכמות יצוא הפלפל חלה ירידה של 21.2%, בכמות תפוחי האדמה חלה ירידה של 18.4% ובכמות האבוקדו ליצוא חלה ירידה של 12.8%. לעומת זאת, בכמות יצוא האפרסמון חלה עלייה של 86%, בכמות יצוא התמרים חלה עלייה של 7.6%, ובכמות יצוא האשכוליות חלה עלייה של 5.6%.
40% מכלל ערך הייצור החקלאי נמכרו לשוק המקומי, 37% – לתעשייה, 14% – ליצוא ו-9% סופקו לתוצרת ביניים. בענף הגידולים הצמחיים 61% מערך התפוקה נמכרו לשוק המקומי, 23% – ליצוא, 10% – לתוצרת ביניים ו-6% סופקו לתעשייה. בענף בעלי החיים 80% מערך התוצרת הופנו לתעשייה, 12% – לשוק המקומי ו-8% – לתוצרת ביניים.
בערך התפוקה החקלאית המיועדת לשוק המקומי חלה עלייה של כ-0.6%. בכמות התפוקה לשוק המקומי חלה ירידה של 2.5%, ואילו מחירי התפוקה החקלאית לשוק המקומי עלו ב-3.3%.
לוח א – שינויים בכמות התפוקה החקלאית ובמחיר, כל שנה לעומת קודמתה (אחוזים), לפי יעדים
| שינוי | שנה | סך הכל | שוק מקומי | תעשייה | יצוא | תוצרת ביניים ועודפים |
| אחוז שינוי כמותי | 2015 | -4.0 | -3.8 | -2.3 | -7.2 | -4.7 |
| אחוז שינוי כמותי | 2016 | 5.4 | 8.8 | 6.8 | 0.4 | -4.3 |
| אחוז שינוי כמותי | 2017 | 1.0 | 0.2 | 3.5 | -3.1 | 2.5 |
| – אחוז שינוי כמותי | 2018 | -2.5 | -1.9 | -2.6 | -4.1 | -1.8 |
| אחוז שינוי כמותי | 2019 | -0.3 | 0.5 | 1.7 | -5.6 | -3.7 |
| 2020 | -1.5 | -2.5 | 3.0 | -13.1 | 5.4 | |
| אחוז שינוי במחיר | 2015 | -1.6 | -5.0 | 2.5 | 1.2 | -7.6 |
| אחוז שינוי במחיר | 2016 | 1.3 | 7.0 | -4.0 | 2.9 | -3.0 |
| אחוז שינוי במחיר | 2017 | -1.4 | -3.9 | -2.0 | 4.9 | 1.3 |
| אחוז שינוי במחיר – | 2018 | 4.7 | 10.0 | 2.9 | -1.6 | 0.8 |
| אחוז שינוי במחיר | 2019 | -0.1 | -2.4 | -0.8 | 4.7 | 5.7 |
| 2020 | 1.8 | 3.3 | -0.7 | 2.9 | 4.4 |
הרכב ערך התשומה הקנויה בשנת 2020 נותר דומה להרכב בשנים הקודמות, והרכיב העיקרי היה המספוא שהוא כ-42% מהתשומות החקלאיות (ללא בלאי). אחריו דורגו מינהל ושונות (ביטוח, ארגון, שירותים וטרינריים, הנה"ח ועוד) אפרוחים, זרעים ושתילים שהם 11% ו-9.9% מסך התשומה הקנויה ב-2020, בהתאמה.
במחירי התשומה הקנויה בחקלאות חלה ירידה קלה של 0.9%. במחירי הדלק, שמנים וחשמל חלה ירידה של 14.7% ובמחירי המים חלה ירידה של 4.8%. לעומת זאת, במחירי הרבייה – אפרוחים זרעים ושתילים חלה עלייה של 14% ובחלפים ותיקונים חלה עלייה של 6.1%.
כמות חומרי ההדברה שסופקו לחקלאות עלו ב-9.1%, כמות המספוא עלתה ב-6.6%. לעומת זאת, כמות חומרי הרבייה – אפרוחים זרעים ושתילים ירדו ב-10.2%, בכמות החלפים והתיקונים חלה ירידה של 10.1%.
הגדרות והסברים
תפוקה חקלאית: תוצרת חקלאית (ליעדי שיווק מקומי, יצוא ותעשייה, וכן עודפים) שיוצרה במשך השנה (החקלאית או הקלנדרית), כולל תוצרת ששווקה לאחר תום אותה שנה. התפוקה החקלאית כוללת: תוצרת משווקת, צריכה עצמית במשק, שינוי באינוונטר חי, תוצרת ביניים והשקעות במטעים צעירים ובייעור.
תפוקה: ערך הייצור החקלאי (כולל תוצרת ביניים) בתוספת השקעה במטעים צעירים ובייעור. הנתונים כוללים את התפוקה שעיקר ייצורה (במיוחד האסיף) היה בשנה הנסקרת, גם אם הוחל בתהליך הייצור בשנה קודמת ושיווקה נעשה בשנים שלאחר מכן. נתוני פרי הדר כוללים את כל האסיף מאוגוסט-ספטמבר של השנה הקודמת עד יולי-אוגוסט של השנה הנסקרת.
תקופת ההתייחסות: שנה קלנדרית, למעט הדרים שנתוניהם נאספים על פי שנה חקלאית (אוקטובר-ספטמבר).
צריכה מקומית: תוצרת חקלאית שהופנתה לצריכה ישירה של האוכלוסייה בישראל; כולל תוצרת הנצרכת בידי בעל המשק ומשפחתו וכולל תוצרת שהופנתה לרשות הפלסטינית.
תעשייה מקומית: כוללת את כל התוצרת הטרייה המסופקת לתעשייה, לרבות תוצרת טרייה העוברת עיבוד תעשייתי.
יצוא חקלאי: תוצרת חקלאית טרייה המיוצאת למעשה באותה שנה. היצוא אינו כולל מכירות לרשות הפלסטינית.
תוצרת ביניים: סחורות ושירותים חקלאיים המשמשים תשומות בתהליך הייצור החקלאי, לא כולל שימוש בנכסים קבועים (פחת), לדוגמה שעורה המשמשת להזנת בעלי חיים. המידע על תוצרת זו כולל נתונים של השמדת תוצרת חקלאית ושל שינוי באינוונטר חי.
פרסום
תפוקת בעלי חיים לבשר: הנתונים במשקל חי. נתוני השחיטות בבתי המטבחיים מתקבלים מהשירותים הווטרינריים.
תשומה: סך כל החומרים והשירותים מענפים אחרים בישראל ומיבוא שנרכשו בידי החקלאים (התשומה הקנויה), תוצרת הביניים והפחת במחירי חידוש. ערך התשומה כולל את הבלאי ואינו כולל תמורה למשרות שכיר.
הכנסה שנובעת מחקלאות: הכנסתם של גורמי הייצור "הראשוניים" (עבודה והון) המועסקים בחקלאות. ההכנסה נאמדת על ידי הפחתת ערך התשומה מהערך של התפוקה החקלאית ושל הפיצויים והתקבולים הנוספים לענף.
האומדנים המופיעים כאן של ההכנסה שמקורה בחקלאות שונים מאלה המופיעים בפרסומי חשבונאות לאומית, שבהם נוספות ההכנסות ממוסדות שלא למטרות רווח המגיעות לענף החקלאות.
פיצויים ותקבולים נוספים לענף: כלל ההעברות לענף (פרט לסובסידיות ליחידת תוצרת), כולל פיצויים מחברות הביטוח (כגון נזקי טבע), פיצויי בצורת, פיצויים עבור קיצוץ במים, השלמת שכר ותקבולים אחרים לענף (כגון הדברת מזיקים, פיצויים בגין מחלות ושנת שמיטה, סיוע בגין נזקי טבע). תקבולים אלו מתייחסים לשנה שבה הועברו לחקלאים.
תמורה למשרות שכיר (מונח קודם: "תמורה לעבודת שכירים"): סך ההוצאה לשכר ומשכורת והוצאות נלוות לשכר ומשכורת. אינה כוללת זקיפת שכר לעבודת בעלי המשקים. התמורה מבוססת על סדרות השכר כפי שמתקבלות מסיכומים של דיווחי המעבידים למוסד לביטוח לאומי, כולל שכר העובדים אשר משולם באמצעות מינהל התשלומים של שירות התעסוקה, וכן תוספות של תנאים סוציאליים שהמעבידים משלמים.
מים: הנתונים מתקבלים מרשות המים המכינה סיכומים סטטיסטיים מדוחות חודשיים.
[1] ערך התפוקה חקלאית – ערך הייצור החקלאי בתוספת השקעה במטעים צעירים ובייעור.
[2] ערך התשומה החקלאית – סך החומרים והשירותים שנקנו על ידי ענף החקלאות מענפים אחרים בישראל ומיבוא תוצרת הביניים והפחת במחירי חידוש.
[3] בלאי מבטא את ירידת הערך של הנכסים הקבועים שחייהם הכלכליים טרם תמו, כתוצאה משחיקה פיזית, מהתיישנות ומנזק מקרי.
