אם חששתם, כי לאחר חודש של משחקי המונדיאל יחסרו גרעינים בשווקים, בחברה לפיתוח הגליל מרגיעים את חובבי הגרעינים. בעיצומו של הקיץ החם, שטחים חקלאיים רבים המיועדים לגידולים עונתיים, מתמלאים באבטיחים ולא רק אבטיחים כפרי מאכל, גם אלו המיועדים לתעשיית ה"פיצוחים".
על אף היותו פרי רווי נוזלים, האבטיח נחשב לגידול 'חסכוני' מבחינת צריכת המים, משאב חשוב ומרכזי עבור החקלאים, לאור רצף שנות הבצורת. בשל כך, מעדיפים החקלאים בעמק החולה לגדל אבטיחים מהזן הוותיק לטובת תעשיית הפיצוחים.
האבטיח הפופולארי לתעשיית הפיצוחים הינו מזן 'מללי', הקרוי על שם כפר 'מלל' (מקום הולדתו של אריק שרון ז"ל), שם טופח זן זה, הנחשב לאחד הוותיקים בשוק האבטיחים והינו תוצר של הכלאה בין אבטיח אמריקאי לאבטיח ערבי-בלאדי.
מדובר באבטיח קטן יחסית בגודלו, בעל קליפה בהירה יותר, שתוכו אדום עז. על אף טעמו המתוק מאוד, אינו משווק כיום לצורך אכילה, בשל ריבוי הגרעינים בתוכו ולכן משמש לענף ה'פיצוחים'.
ב'חברה לפיתוח הגליל' מציינים, כי על 5,000 דונם, בשטחי החקלאות בעמק החולה, מגדלים את זן האבטיח 'מללי', המשווק לתעשיית ה'פיצוחים' בישראל. הזן מטופח בשטחים החקלאיים, במשך שלושה עד ארבעה חודשים, מאמצע האביב.
על פי נתוני ה'חברה לפיתוח הגליל' וחברת ג"ג, מכל דונם גידול יופקו השנה כ- 100 קילוגרם של גרעינים וכי בסך הכל מדובר על כמות של כ- 500,000 קילו של גרעינים בעונה, כולם לצורכי השוק המקומי. כך שבעוד כחודש, עם פתיחת עונת הכדורגל בארץ וברחבי אירופה, לא יחסר לחובבי הספורט מה לפצח מול המרקע או ביציעים.
האבטיחים גדלים בשורות ונאספים על ידי מגוב וקומביין. המגוב קוטף את האבטיחים ומסדרם בשורה אחת מרכזית. מיד אחריו נכנס לפעולה הקומביין שמעלה את האבטיחים באמצעות מסוע מוטות, אל יחידת הריסוק, שם באמצעות פטישים מרוסקת קליפת האבטיח והתוצרת מועברת למכונת הדייש להפרדת הגרעינים.
בימים אלו משלימים החקלאים את עבודת הקטיף וההפרדה ובסוף ספטמבר, תחילת אוקטובר, את האבטיחים המעטרים את השטחים החקלאיים בעמק יחליפו גידולי חורף שונים ומגוונים.



































