פנל החקלאות בוועידת הגולן סחט מחיאות כפיים
תחת הכותרת האם יש עתיד לחקלאות בגולן? הנחה גיא ורון, כתב חדשות ערוץ 12 את פנל החקלאות בוועידת הגולן של מקור ראשון, שהתקיים השבוע בחיספין בגולן, בהשתתפות: אסף קרת מנכ"ל תאגיד "בראשית", גבי קוניאל ממרום גולן, מנהל פיתוח עסקי בתאגיד "בראשית", אלכס קודיש מנהל המטעים והכרמים בעין זיוון, ד"ר ענת זיסוביץ מדריכה שה"מ במשרד החקלאות ויאיר גולן מנהל היחידה לחקלאות וחדשנות גולן, במכון שמיר. דברי המשתתפים בפנל, סחטו מחיאות כפיים סוערות ממשתתפי הועידה.
גבי קוניאל, מנהל פיתוח עסקי ב'בראשית' אמר: "החקלאות הייתה רלוונטית בעבר, רלוונטית כיום, תהיה רלוונטית בעתיד, אם נדע לעשות את הדברים הנכונים. מחובתנו לקחת את החקלאות לעתיד. דיברנו על חדשנות, גם בחקלאות יש חדשנות ועשינו את החדשנות הרבה לפני ששר החקלאות הכריז על כך. אותו עץ תפוח שגדל כבר 50 שנה, חייב להיות מותאם לשנת 2050, לא רק אנרגיה 2050, אלא גם התפוח עצמו. התפקיד שלנו הוא לגרום לכך שהחקלאות תהיה רלוונטית ולו רק מהסיבה, שבסופו של יום, נוכל להמשיך ליישב את הגולן ולהביא לכאן זוגות צעירים שיעסקו בחקלאות מתקדמת וירוויחו מספיק בכדי להתפרנס ולהחזיק בית ומשפחה, כאן בגולן".
פרסום
אלכס קודיש, מנהל המטעים והכרמים בקיבוץ עין זיוון: "צעירים לא ממש רוצים לעבוד אצלנו בחקלאות, בטח מאז החל"ת וזו בעיה שאנחנו עובדים עליה קשות. בצפון הגולן אנחנו פועלים ומצליחים להחזיר את הילדים והילדות שלנו הביתה ולחבר אותם לחקלאות וזו תופעה מפתיעה לחלוטין. רואים את 'הרעב' בעיניים של הצעירים אבל אין לנו את התנאים שגבי דיבר עליהם, יכולת התפרנסות, משכורות ראויות. אנחנו נמצאים בעבודה קשה, בתקווה שנצליח גם לשלהב אותם ולהחזיר אותם לגור בגולן".
אסף קרת, מנכ"ל 'בראשית': "ברור שיש להמשיך ולחדש ולהיות מעודכנים בכלל התחומים, כל העת. חייבים להתחדש קדימה, בתחום ההיי טק והטכנולוגיה ולא לפתח פערים מול יכולות אחרות בארץ ובעולם, אחרת לא יהיה ריווחי. יש משקים בגולן שהלכו צעד אחד קדימה והתאימו עצמם לחידושים והם מצליחים ומרוויחים יפה בחקלאות. בבראשית מובילים את הטכנולוגיה וההתחדשות בענף, אנו מחזיקים מספר מדריכים ויועצים מקצועיים גדול בתחומי החקלאות, על מנת לתמוך במשקים שלנו וכל הזמן להתקדם. אין ספק שהחקלאות תמשיך להתקיים ולהתקדם בגולן. אין פירות טובים ואיכותיים יותר מאשר אלו המטופחים כאן באקלים של הגולן. גם הצרכן הישראלי יודע זאת ורוצה פרי ישראלי ואנו מצפים מהממשלה לתמוך בחקלאות ישראלית ובהתיישבות חקלאית בגולן".
ד"ר ענת זיסוביץ', מדריכת שה"מ במשרד החקלאות: "אנו אכן באמצע שינוי. דובר הרבה על 'רפורמה' ואנחנו התחלנו בה לפני משרד החקלאות, היום כל המטעים גם התפוחים ומטעים נשירים אחרים בתהליך של שינוי עיצוב העץ. במטעים של אפרסק ונקטרינה היו 66 לדונם והיום אנחנו ב160 עצים עד 300 עצים לדונם. מה שנקרא "קיר פירותי", לעבור מעץ שהוא תלת-ממדי לעץ שהוא דו-ממדי והקטיף יתבצע במיכון מתקדם שיחסוך כוח אדם, שאין כיום בחקלאות".
פרסום
יאיר גולן, מנהל היחידה לחקלאות וחדשנות גולן: "פה בשולחן באמת אנחנו מתמקדים בנשירים והתפוח הוא באמת הקטר הגדול בחקלאות הגולן, אבל יש כמובן גם את רפת הגולן, כרם יין, נשירים שמתחלקים גם לאגס, נקטרינה, אפרסק וגם נישות חדשות אחרות שנכנסות כמו אגוזים ופירות יער ופיתוחים נוספים, כמו פטריות, צמחי תבלין ועוד. באמצעותם אנו מנסים למשוך צעירים להגיע לגולן".
אם חקלאות כאן – מולדת כאן!
