כלכלני ה-OECD מדגישים כי תעריפי המכס של ישראל מאד לא שוויוניים, אינדיקציה למדיניות המבוססת על פרוטקציוניזם של היצרנים המקומיים • הארגון משבח את ישראל על ההשקעה הניכרת במו"פ חקלאי
תמיכת ממשלת ישראל בחקלאים רק הולכת וגוברת למרות הניסיונות לפתוח את השוק לתחרות – כך קובעים כלכלני ארגון ה-OECD בפרק על ישראל בדוח על מצב החקלאות העולמית.
התמיכה במחירי המוצרים בישראל אינה חריגה ביחס לשאר המדינות, אך מבחינת צעדי מדיניות הגורמים לעיוותים בסחר החופשי, ישראל בולטת לרעה לעומת חברות אחרות בארגון, מציינים בדוח. היקף התמיכה הממשלתית בחקלאות עומד על 0.5% תוצר, שהם 6.5 מיליארד שקל לשנה, בדומה לממוצע ב-OECD.
מחירים מפוקחים, מכסות ייצור ופיקוח בגבולות המונע הכנסת סחורות חקלאיות – אלה הם חלק מהאמצעים שמפעילה ממשלת ישראל להגנת החקלאות המקומית מפני התחרות מול מגדלים בעולם. המכסים על מוצרי מזון מיובאים עומדים כיום על 19.1% בממוצע. מדובר אומנם בירידה לעומת שיעור ממוצע של 27.7% מכס נכון ל-2012, אבל עדיין גבוה בהרבה מהמכס המוטל על סחורות לא חקלאיות, העומד על 3% בממוצע. בסך-הכול ישראל מטילה מכסים על 258 מוצרי מזון מיובאים, ובהם אגוזי מלך, חיטה, שמנים, תירס, בשר, מיצים מפירות הדר ועוד.
פרסום
כלכלני ה-OECD מדגישים כי תעריפי המכס של ישראל מאד לא שוויוניים, אינדיקציה למדיניות המבוססת על פרוטקציוניזם של היצרנים המקומיים: בעוד שעל מוצרי מזון יבש מוטל מכס כמעט אפסי (בעקבות רפורמת הקורנפלקס), על מוצרי מזון אחרים, כמו ביצים, מוצרי חלב וירקות ופירות מסוימים, מוטלים מכסים בשיעורים מאד גבוהים.
מבין מהלכי המדיניות מציינים ב-OECD את הסכם הרפורמה במשק החלב, שנועד להביא להפחתת מחירים והתייעלות הרפתות; ואת הרפורמה בתעריפי המים.
ישראל היא מקרה ייחודי בין מדינות ה-OECD, בכך שהממשלה שומרת על שליטה כמעט מלאה בגורמי הייצור לחקלאים: הקרקע, המים וההיתרים ליבוא עובדים זרים. הממשלה גובה מהחקלאים מחיר סמלי עבור הקרקע ומחיר מופחת עבור המים ומחלקת להם היתרים ליבוא עובדים. חלק ממוצרי המזון בישראל ממשיכים להיות מוגנים על-ידי מחירים מפוקחים ומכסות ייצור.
"המחירים המפוקחים המבוססים על עלויות הייצור, מנותקים מהמחירים בשווקים הבינלאומיים", מציינים כלכלני הארגון. כך למשל מציין ה-OECD את מחיר המטרה לחלב, את מחיר המינימום לחיטה ואת מכסות הייצור לביצים.
פרסום
בארגון מציינים כי מגדלי ביצים ועופות בצפון הארץ מקבלים תמיכה ישירה מהממשלה שאינה קשורה לעלויות הייצור שלהם. בנוסף, המדינה מעניקה לחקלאים סבסוד בעלויות הביטוח שלהם. הסבסוד, המוענק באמצעות הקרן לנזקי טבע (קנ"ט), מגיע ל-80% מעלות הפוליסה לביטוח מפני סיכונים שונים ו-35% מהפוליסה לביטוח מפני נזקי טבע.
ה-OECD משבח את ישראל על ההשקעה הניכרת במו"פ חקלאי, בהיקף מצטבר של 325 מיליון שקל בשנים 2016-18 – השקעה שאפשרה לישראל "להפוך למובילה עולמית בתחומים כמו חקלאות מדברית". מנגד, בהיבט הסביבתי מציינים בארגון כי הממשלה לא נוקטת צעדים לצמצום פליטות גזי החממה מהחקלאות.
