"הארגון הכי דתי במדינת ישראל זה מ' האוצר יש לו דת מאד מגובשת, שאחת ממצוות הדת היא לא לסתות מסוגיית ביטול המע"מ"
"הניסיון הבינ"ל מאסונות בסדר גודל כזה זה שכשאנשים עוסקים בשיקום של עצמם הם משתקמים הרבה יותר מהר מאשר גורם חיצוני שמשקם אותם. בזכות גישה זו, יצאה למעשה שהמדינה השקיעה בממוצע בכל יישוב בדרום כפי 4 ממה שאח"כ מס רכוש החזיר למנהלת תקומה. אם היו הולכים בדרך הרגילה אז היישובים היו מקבלים רק רבע מהסכום"
פרסום
"המשוואה במקור הייתה – האם הלך הבית? כן או לא. אבל גם אם לא הלך הבית, יש בעיות תחזוקה. אחרי שנה וחצי שלא דרכו בבית יש רטיבות, יש פגישה ברכוש, בטח בבתים פרטיים ומוסדות חינוך ישנים. אני חודש רבתי עם משרד האוצר על מענק עזובה"
"בדרום אמרו לי בכניסה לתפקיד – הייתה תכנית וגנזו אותה. אין תכנית. יש 15 מיליארד שקל נעולים בכספת עם שני מפתחות, אחד לי ואחד לשר האוצר. אתה לא יכול לעשות שום צעד לבד. ושם קיבלנו החלטה ניהולית לאחר התייעצות עם ראשי הרשויות באזור, שאני מפרק את החבילה."
"משרד הפנים חייב כסף למועצה אזורית שחווה קשיים בשוטף שלה, אז במקום להעביר לה כסף כדי שתציג תקציב, היא עוד מקבלת מכתבים שאם לא תציג תקציב לא תקבל את הכסף"
הבוקר (שלישי) נפתח באילת יומה השלישי של ועידת איגוד מנכ"לי הרשויות המקומיות בישראל. יו"ר האיגוד ומנכ"ל עיריית ראשון לציון דורון מילברג התייחס לשנה הקשה שעברה על מדינת ישראל ובתוך כך על מנכ"לי הרשויות, ובתוך כך לסוגייה המאתגרת של אי מתן עצמאות ניהולית מספקת לשלטון המקומי בזמן חירום.
לאחריו הגיע לדבר השר זאב אלקין, שר במשרד האוצר ואחראי על מנהלת תקומה ומנהלת שיקום הצפון, והתייחס גם הוא לסוגייה של התכניות הקיימות שהיו למדינה לפינוי תושבים בשעת חירום לבתי ספר, ועל איך בסופו של דבר הבינו שזה היה מביא לפינוי של שנתיים ארוכות ולכן שינו את השיטה, שגם ממנה מופקים כעת גם לקחים.
"עם הפנים קדימה לחזרה, לשיקום ולפיתוח, גם שם יש לא מעט לקחים. אי אפשר לדבר על סיום המלחמה או הניצחון בלי שיקום ופיתוח של המקומות הללו, ולכן סגירת המעגל שאי אפשר בלעדיה זה לא רק חזרת התושבים אלא פיתוח דרמטי של האזורים האלה. וזו התשובה הציונית ההולמת.
"במקום 60 אלף איש שהיו ערב המלחמה, המטרה הייתה להכפיל את כמות האוכלוסייה ל-120 אלף וזו חלק מתשובת המדינה לשאירע ב-7 באוקטובר. אבל זה כמובן דורש לשנות לא רק תפיסה, אלא גם את הכלכלה, דורש לייצר כלים ליצירת הכנסות לרשויות כי להכפיל אוכלוסייה זו הוצאות נוספות לראשות, ולכן חשוב להשקיע כסף גם במה שייצר הכנסות כשהיישובים הללו יגדל. ולכן, אם אתן דוגמה, יש לנו מועצה אזורית שמתקיימת בקשיים גדולים מאד של השוטף שלה ומשרד הפנים חייב לה כסף, אז במקום להעביר לה כסף כדי שתציג תקציב, היא עוד מקבלת מכתבים שאם לא תציג תקציב לא תקבל את הכסף. כשצריך בדיוק הפוך. ואם משרד הפנים לא מעביר לרשויות מה שחייב להם, זה בסוף מתגלגל אליי כי אז הרשות לא יודעת לבצע את הפרויקטים שאני מתקצב לה ואז אני עומד בתווך".
"אז אנחנו הכתובת של כל האתגרים הללו ולמרות שיש תכנית ויש כסף, אני צופה עוד לא מעט אתגרים שנצטרך לעבור. אבל בשורה התחתונה, בדרום אמרו לי בכניסה לתפקיד – הייתה תכנית וגנזו אותה. אין תכנית. יש 15 מיליארד שקל נעולים בכספת עם שני מפתחות, אחד לי ואחד לשר האוצר. אתה לא יכול לעשות שום צעד לבד. ושם קיבלנו החלטה ניהולית לאחר התייעצות עם ראשי הרשויות באזור, שאני מפרק את החבילה. אין יותר תכנית לחמש שנים אחרי ש-30 משרדי ממשלה יסכימו עליה, כי מיד אחרי כניסתי לתפקיד כבר התושבים צריכים לחזור ויש הסכם עם לבנון. אז אין לי זמן לזה. אז אמרתי כל מה שמוכן – נוסע.
"מריצים החלטות ממשלה לקראת קבלת המפונים חזרה, והדבר הראשון שהבנו – 200 מיליון שקל הזרמה לרשויות המקומיות לטיפול במוסדות חינוך דבר ראשון. מה שמביא מס רכוש לא יספיק אז הוספתי עוד. וככה בכל הנושא הזה. קיבלנו החלטה נפרדת כמה מענקים לתת לאנשים אחרי שנה וחצי שלא היו בבית. המשוואה במקור הייתה – האם הלך הבית? כן או לא. אבל גם אם לא הלך הבית, יש בעיות תחזוקה. אחרי שנה וחצי שלא דרכו בבית יש רטיבות, יש פגישה ברכוש, בטח בבתים פרטיים ומוסדות חינוך ישנים. אני חודש רבתי עם משרד האוצר על מענק עזובה"
פרסום
עוד בדבריו, התייחס בהרחבה לאתגרים הרבים שהמדינה מייצרת בעבודה מול הממשלה ושהעסיקו אותו ביתר שאת מאז כניסתו לתפקיד. כך למשל, התייחס לחוקי המדינה באשר למס רכוש: "השאלה שעלתה מהרגע הראשון זו שאלה של איך בכלל מתמודדים עם זה כי היו למדינה הכלים הרגילים – חוק מס רכוש לתושב, לרשות המקומית וכו'. אבל היה לנו ברור לחלוטין שבדרום זו גישה שלא יכולה לעבוד. לכן הנהגתי גישה, שהמדינה אימצה, והיא – כניסה לצורך לשקם ולא להשאיר אנשים להתמודד על הבית הפרטי שלהם וההתמודדות מול מס רכוש.
אז ההחלטה שהתקבלה זה ראשית שהמדינה כגוף עם מנהלת תקומה תיכנס לאירוע, ואחר כך בדיעבד היא תתחשבן עם מס רכוש. זה היה עיקרון בסיס אחד ששינה את כל ההתנהלות. עסקים, חקלאים, זה סיפור אחר לגמרי, הם עדיין מחפשים את הכסף שלהם במס רכוש. סוגיית בעלי העסקים זו סוגייה קריטית. ההחלטה שעברה עם משרד הכלכלה תעזור לזה חלקית אבל תעזור. הכסף השתחרר לפני שבוע. בקיץ אתה מאשר החלטת ממשלה ואז עד שהכסף מגיע מועדת הכספים למשרד האוצר בגלל המריבות זה עוד חודשיים שלושה. מע"מ לא מאמין שיקרה. יש ארגונים דתיים, הארגון הכי דתי במדינת ישראל זה מ' האוצר יש לו דת מאד מגובשת שממצוות הדת האלה לא ניתן לסתות אז הנחות במע"מ זה בעשרת הדיברות בין החמשת הראשונים ולכן לא מאמין שיש סיכוי להעביר את זה ואני נגד להשלות. צריך לחפש כלים אחרים כדי לעזור לעסקים, חלק עשינו בהחלטה על הכלכלה וחלק עוד צריך לעבוד".
שינוי נוסף של התכניות שהיו לישראל לשעת חירום, הונהג באשר לעבודה של הממשלה מול היישוב עצמו, ולא רק מול מועצה אזורית שמאגדת כמה יישובים יחד, וזאת מתוך למידה מניסיון בינלאומי. "הניסיון הבינ"ל מאסונות בסדר גודל כזה זה שכשאנשים עוסקים בשיקום של עצמם הם משתקמים הרבה יותר מהר מאשר גורם חיצוני שמשקם אותם. לכן למעשה דאגנו שיישובים יקבלו המון אוטונומיה ועצמאות לבחירת הספקים והחברו ושינוי התוכניות תו"כ תנועה, פחות בירוקרטיה ממשלתית, ויותר אוטונומיה למעשה בתהליך, והם גם יצאו נשכרים מכך, שכן המדינה בממוצע השקיעה בכל יישוב בדרום כפי 4 ממה שאח"כ מס רכוש החזיר למנהלת תקומה. אם היו הולכים בדרך הרגילה אז היישובים היו מקבלים רק רבע מהסכום וזה כמובן שינוי דרמטי שאפשר בנייה בהיקפים הרבה יותר משמעותיים".
בסיום דבריו התייחס השר אלקין לסוגיית איחוד המנהלות ואמר כי: "בדרום יש מנהלת תקומה עם 70 עובדים עם גוף ביצועי ולכן משרדי ממשלה שאצלם זה לא נושא ראשון בסדר עדיפויות אבל חוששים שתקומה תיקח להם את הכסף ותעשה בעצמה. כיום 1/3 עושה בעצמה ועוד 2/3 מתבצעים מעצם החשש הזה. בצפון לעומת זאת, יש מטה של 11 איש בלי יכולת ביצועית בלי חשבות וזה לא יכול להימשך ככה. ולכן בהתחלה פניתי למ' האוצר אמרתי פשוט – דרום 60 אלף איש, צפון יותר מ-300 אלף איש, עם גיאוגרפיה אחרת, אז קחו 70 עובדים ותנו לי 100 תקנים ואמרו לי בצורה חד משמעית – לא יקרה. ואחרי הרבה ויכוחים הגענו לפשרה – שעדיפה על המצב הנוכחי – שאנחנו נאחד מנהלות כדי לחסוך תקורות וכל הצד המקצועי כן יהיה זרוע צפונית וזרוע דרומית אבל יתר התקנים יאוחדו כמו חשבות. וזה המשמעות של איחוד המנהלות. האם אידיאלי? לא. האם בנסיבות זה עדיף על הקיים? חד משמעית"
