חומרי ההדברה בישראל הם מהרעילים בעולם. הסיבה: נדרשות שבע שנים ועלות של 160 אלף שקל כדי לאשר יבוא של חומר חדש. משרד רה"מ ומשרד החקלאות הסכימו על מהלך לפישוט הרגולציה, שצפוי להאיץ את הפעילות בתחום במאות מיליוני שקלים בשנה
משרד החקלאות, בראשות אורי אריאל, ומשרד ראש הממשלה, עם המנכ"ל אלי גרונר, הגיעו להסכמה על הקלה ניכרת של דרישות היבוא של חומרי הדברה וחיסונים וטרינריים לישראל. ביום שני תדון ועדת השרים לעניני רגולציה בהקלות דרישות היבוא בשני התחומים.
ההקלות הן במסגרת תוכנית החומש להקלת הרגולציה הקיימת בישראל, שהחלה בסוף 2014 ובמסגרתה אמורים כל משרדי הממשלה לסרוק במהלך חמש השנים הקרובות את תהליכי הרגולציה שלהם, ולהביא לפישוט שלהם.
פרסום
תוכנית החומש מובלת על ידי משרד ראש הממשלה, האגף למדיניות בראשות אודי פראוור והמנכ"ל אלי גרונר. בשנה החולפת נעשו הקלות ברגולציות על יבוא תמרוקים, יבוא ציוד רפואי (לראשונה יתאפשר יבוא מזרקי אינסולין חדישים), רישוי מוצרי חשמל ועוד. אחד מתחומי הרגולציה הראשונים שנכנסו לרשימה שמחייבת טיפול, הוא זה של יבוא מוצרי הדברה וחיסונים וטרינריים על ידי משרד החקלאות.
כיום הרגולציה במשרד החקלאות על יבוא מוצרי הדברה וחיסונים וטרינריים היא דרקונית. לפי נתוני משרד החקלאות, שיוצגו השבוע בפני ועדת השרים לרגולציה, בממוצע אורך 5–7 שנים לקבל אישור ליבוא של חומר הדברה חדש — וזאת כאשר מדובר בחומרי הדברה חדישים, שנעשה בהם שימוש במדינות המפותחות, ושנבדקו בידי טובות המעבדות בעולם. יבואן של חומר הדברה צריך לעבור חמש ועדות שונות, לרבות שנתיים של ניסוי שדה (כאמור, מדובר בחומרים שעברו ניסויים ואישורים בעולם המפותח), בעלות ממוצעת של 160 אלף שקל בדרכו לאישור המיוחל. מסע הייסורים של יבוא חומרי הדברה חדישים לישראל הוא יקר וארוך, עד שבפועל כמעט ואין יבוא של חומרים כאלה.
זהו ההסבר העיקרי מדוע החקלאות בישראל מפגרת אחרי החקלאות בעולם בשימוש בחומרי הדברה חדישים, הרבה פחות מסוכנים מהישנים. הציבור בישראל צורך פירות וירקות שרוססו בחומרי הדברה ישנים ומסוכנים, רק בגלל שהרגולציה חוסמת את היבוא של חומרי ההדברה החדישים, המסוכנים הרבה פחות. משרד החקלאות עצמו מודה במצגת שלו כי התוצאה היא "מחסור בחומרי הדברה אפקטיביים, (שימוש ב) חומרי הדברה ישנים ורעילים".
באותה מידה היבוא של מוצרים וטרינריים חדישים, שאושרו בידי האיחוד האירופי, אורך כשנה וחצי בממוצע, משום שהאישורים האירופיים אינם מוכרים בישראל, ודרישות הרגולציה הישראליות שונות מאלו של אירופה.
גם משרד החקלאות, תחת הנהגתו של השר אורי אריאל והמנכ"ל שלמה בן אליהו, ולאחר שנעשתה עבודה מקצועית באגף השירותים להגנת הצומח בניהול פרופ' עבד גרה, הגיע למסקנה כי הרגולציה דרקונית ודורשת שינוי.
לועדת השרים לרגולציה תוגש ביום שני הצעה להקלה דרמטית ברישוי של משרד החקלאות. משרד החקלאות יתווה מסלולים ירוקים ליבוא חומרי הדברה ממדינות מפותחות, המשרד יכיר בבדיקות שנערכו על ידי מעבדות מוסמכות מהעולם ולא ידרוש לחזור על הבדיקות בישראל, קצב האישור של וועדת היבוא יואץ על ידי הכפלת מספר הבקשות שהיא מטפלת בהן.
פרסום
להערכת המשרד בכך יוקצר משך האישור מכחמש עד שבע שנה לשנה וחצי בלבד, תוך חיסכון של 30% בעלויות. גם תכשירים וטרינריים שהוכרו על ידי המדינות המפותחות יקבלו גם הם הכרה מואצת, תקני האישור הישראליים יתואמו לאלו של האיחוד האירופי ועוד. כתוצאה מכך הליכי האישור של תכשירים וטרינריים יקוצרו ב–80% עד 95%, ויצוא הביוטק הישראלי צפוי לצמוח בכ–200 מיליון שקלים בשנה.
הערכה, שהובאה במסגרת הצעת ההחלטה לאישור ועדת השרים, היא שהאצת קצב האישורים של יבוא חומרי הדברה ותכשירים וטרינריים תאיץ את הפעילות הכלכלית בשני תחומים אלו במאות מליוני שקלים בשנה. ההחלטה דורשת תוספת של שלושה תקנים בלבד — שני רופאים וטרינרים חדשים, ומומחה אחד לטוקסולוגיה.
