מאת: עודד יפה, מנהל מעבדת שלפ*
בתקופה האחרונה התייקרו מחירי הדשנים באופן דרמטי כחלק מעליית מחירי חומרי הגלם והסחורות הכלל עולמית. את הגידול בהוצאות מרגיש כל חקלאי על בשרו. ההוצאה על הכנת קרקע לעיבוד חקלאי מגיעה למאות שקלים לדונם וגם הדישון השוטף מהווה הוצאה נכבדת.
התייקרות המחירים מחייבת כל חקלאי להתייעל בשימוש בדשן. אם בעבר אפשר היה "לשפוך" דשן על כל החלקה, כיום זה בזבוז מיותר שבולע חלק נכבד מהרווחים.
בעזרת דישון נבון אפשר להפחית בצורה משמעותית את מחיר הדשן ואף להוזיל את העלות אל מתחת לזו שהיתה לפני ההתייקרויות!
בדיקת קרקע בעת ההכנה שנערכת במספר מוקדים יכולה לגלות שבמספר מוקדים בשדה נותרו כמויות משמעותיות של דשן מהגידולים הקודמים. חוסר האחידות בכמויות הדישון נובע מזרימת מי נגר או מסיבות אחרות. לעיתים, אין צורך כלל בדישון והדבר יכול לחסוך עשרות אלפי שקלים לחקלאי!
דישון יתר, מעבר להוצאה הכספית המיותרת, עלול לגרום להמלחה של האדמה, לפגיעה באיכות הגידולים ויחייב השקיה רבה יותר וזאת בתקופה שבה מכסות המים מקוצצות.
לבדיקה שלפני הכנת הקרקע מומלץ להוסיף מעקב תוך כדי הגידול אחר מצב הצמחים וזאת בעזרת בדיקות עלים, בית שורשים ומי נקז מתוך האדמה. הבדיקות מספקות לנו מידע אם הצמח מקבל בדיוק את יסודות ההזנה הדרושים לו – לא פחות ולא יותר לא מוקדם מידי או מאוחר מידי – הכל במינון הנכון ובתזמון הנדרש.
שמירה על דישון נכון היא אינטרס של החקלאי, אך גם דרישה של תקנות היורוגאפ שנועדו ליצירת חקלאות איכותית יותר, מדויקת יותר ועם מינימום השפעות מזיקות לאדם ולסביבה. לא בכדי נדרשים החקלאים לפרט את כמויות הדשן ומועדי הדישון בכל גידול ולבצע בדיקת קרקע. השפעת עודפי הדשנים המחלחלים ומזהמים את מי התהום ידועה כבר שנים רבות. גם כאן, דישון מדויק יכול לצמצם משמעותית ואף למנוע כליל את ההשפעות השליליות הללו.
לעיתים, מה שמצטייר בעינינו כאיום, מתגלה כהזדמנות. גם כאן, ההתייקרות של הדשנים ששוחקת חלק נכבד מרווחיות החקלאים יכולה להתגלות כמנוף לשימוש מושכל ונבון בדשא שיביא לחיסכון בעלויות.



























