רשת ביטחון מזון לאומית
למרות שנת חום קיצונית – הערבה התיכונה המשיכה לספק ירקות בכמויות ובאיכות שאזורים אחרים בארץ לא יכלו להתחרות בהם
לקראת פתיחת עונת החיץ החקלאית בערבה התיכונה, התכנסו חוקרים, מדריכים ומגדלים לסיכום עונת גידול הירקות 2025/26 והיערכות לקראת עונת הגידול הקרבה, בכנס מקצועי ביוזמת מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות.
במסגרת הכנס הוצגו נתונים ומגמות בענפי הירקות השונים, מחקרים יישומיים, סקירות והמלצות בתחום הגנת הצומח, ניתוח של השפעת שינויי האקלים על הגידולים בערבה, ועוד.
בסקירה שהציג מרק פרל מטאורולוג משרד החקלאות בנושא שינויי האקלים, עלה כי עונת הגידול 2025/26 בערבה התאפיינה בשנה אקלימית קיצונית וחריגה, שבה "המטוטלת נשברה" – מעבר חד בין חום קיצוני ממושך, יובש ממושך ושברי חורף קצרים אך עוצמתיים. שנת 2025 הסתיימה כשנה החמישית החמה ביותר מאז תחילת המדידות, ונובמבר 2025 נרשם כחודש החם ביותר שנמדד אי פעם בישראל, עם אנומליה של מעל 3 מעלות צלזיוס בממוצע היומי ושבירת שיאי טמפרטורת לילה. במקביל נרשם שינוי דרמטי באופי הגשם: פחות מערכות רציפות ויותר מטחי גשם קיצוניים וקצרי־ משך, שגרמו לקריסת תשתיות והצפות מקומיות.
בסקירה שהציגה עדי סויסה מדריכת גידול ירקות בשה"מ, עלה כי למרות החום הקיצוני בעונת 2025/26, חקלאי הערבה התיכונה המשיכו לספק ירקות בכמויות ובאיכות גבוהה, שאזורים אחרים בארץ לא יכלו להתחרות בה. יתרון מובנה של הערבה שנשמר לאורך כל העונה הוא רמת הקרינה הגבוהה, העולה על זו של הבשור וחוף הכרמל, ומהווה גורם מפתח ביצרנות הגבוהה.
בענף הפלפל לדוגמה, למרות שמגדלי הערבה התמודדו עם אתגרי מזג אוויר ומשך הובלה שהשפיעו במקצת על איכות הפרי וכן אתגרים בהגנת הצומח, נרשמה הצלחה ביצוא הפלפל מהערבה, אשר נאמד השנה ב-23,000 טון, צמיחה של כ-4,000 טון ביחס לאשתקד, בעיקר בזכות עלייה משמעותית בייצוא למדינות האיחוד האירופי שהיוו כ-65% מסך הייצוא (אחריהן רוסיה 27%, בריטניה 5% וארה"ב 3%). הפרי הישראלי נהנה מיתרון איכותי על פני התוצרת המתחרה של ספרד, אשר נפגעה מהמזיק תריפס הטבק השחור.
עוד עלה בכנס, כי חוקרים בערבה פועלים כל העת לבחינה ופיתוח ענפי ירקות חדשים בעלי פוטנציאל ייצוא. מילי זנבר, חוקרת במו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, בוחנת פוטנציאל גידול החציל כענף ייצוא נוסף לפלפל, כאשר תשתיות הפלפל הקיימות בערבה מאפשרות הסבה יחסית פשוטה לגידול חציל בעל פוטנציאל יבול גבוה.
מחקר שהציגה זנבר בכנס, לשיפור פוטנציאל הגידול וכושר השיווק של החציל, זיהה שלוש בעיות איכות עיקריות המשפיעות על הפרי- הסגלה (חריגי צבע בקליפה), רקבון פרי ועוקץ, ונזקי צינה (חטטים והשחרה פנימית). המחקר, שנערך בין השנים 2017–2025, מציע ליישם פרוטוקול גידול המשלב מספר פתרונות אגרוטכניים, העשוי לסייע בהפחתה משמעותית בשיעור ההסגלה (מ-15-18% ל-4-7%), הפחתת שיעור הרקבון (מ-19.1% ל-4.7%) ושיעור ההתרככות (מ-13% ל-1.8%). בנוסף, בוחן המחקר שימוש בכיסויי פלסטיק מעבירי UV לצמצום נזקי צינה, מהווה כיוון מבטיח לשיפור כולל של מרכיבי האיכות.
עוד התקיימו בכנס הרצאותיהם של יהודה חי סמנכ"ל תפעול לקט ישראל בנושא פעילות הארגון להצלת עודפי מזון איכותיים והעברתם לאלו הזקוקים להם, גל טוויג יועץ ומנהל פיתוח עסקי בנושא מיתוג בעולמות החקלאות, נופית וקנין ממו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר על מחקר לבחינת פוטנציאל הגידול האחסון של בצלצולים בערבה, ד"ר שמעון פיבונה ממו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר על מחקר להארכת עונת גידול העגבניות בערבה, ד"ר אלכסנדר גולדשמידט ממכון וולקני על מחקר לאיתור גנים חדשים לשיפור החנטה בחום בפלפל, עדי סויסה מדריכת גידול ירקות בשה"מ בנושא הפוטנציאל הטמון בערבה כרשת לביטחון המזון בישראל, סבטלנה דוברינין מדריכת שה"מ על האתגרים המרכזיים בהגנת הצומח בירוקת העונה.
עם סיום עונת הירקות, נכנסים החקלאים בערבה לעונת החיץ, סניטציה חקלאית, בת כחודש. עונת החיץ הינה "צו הגנת הצומח (ביעור נגעים וצמחים באזור הערבה ורמת נגב)" אשר חוקק בשנת 1994 תחת חוקי הסניטציה וההיגיינה של משרד החקלאות. החקלאים מנקים את שטחי החקלאות בתאריכים קבועים, בהם לא מתקיים כל גידול, במטרה לגדל ירקות נקיים ובריאים, לחיסול הווירוסים באופן טבעי.
חשוב להדגיש כי מדובר בשיתוף פעולה בין חקלאי הערבה התיכונה למשרד החקלאות. היו אלו החקלאים שיזמו כבר לפני 36 שנה, פנייה למשרד החקלאות במטרה לקיים את תקופת החיץ על מנת למנוע מעבר של מזיקים בין עונות הגידול.
זהו היתרון היחסי של חקלאות במדבר, מכיוון שלשטחים חקלאיים אחרים ברחבי בארץ, ירוקים לאורך כל ימות השנה, אין את היכולת הזו, וכך נוצר יתרון יחסי לאיכות הפרי הגבוהה המטופחת בחממות הערבה הנחשבים לאיכותיים ומבוקשים בכל עולם.


































