עד כה הוענק השירות על ידי מפקחי הרבנות ללא עלות, אך בעקבות שינוי מדיניות החקלאים נדרשים כעת לשלם מכיסם אלפי שקלים עבור הבדיקות הנדרשות.
ישראלים רבים מורגלים לראות על אריזות הפירות והירקות את הכיתוב המוכר: "ללא חשש טבל, עורלה ושביעית". מאחורי ארבע המילים הללו מסתתרת רשת שלמה של תקנות, נהלים ובדיקות שבהם החקלאים נדרשים לעמוד כדי שהתוצרת שלהם תוכר ככשרה.
עד לאחרונה, הליך הפיקוח והבדיקה התבצע ללא עלות ישירה לחקלאי על ידי מפקחי הרבנות הראשית. ואולם, לאחרונה המצב השתנה בעקבות העברתם של עובדי הרבנות שהעניקו את השירות לתפקידים אחרים.
השינוי: שירות שהיה חינמי הופך למעמסה כלכלית
החל מהשבוע האחרון, חקלאים רבים שעד כה נהנו מפיקוח ללא עלות, נדרשים כעת להזמין שירותי פיקוח ולשלם מכיסם לפי מחירון שפרסמה הרבנות הראשית. המשמעות היא הוצאה כספית שנתית שמגיעה לאלפי שקלים, ואף מעבר לכך עבור משקים גדולים.
כמה זה צפוי לעלות למשק החקלאי?
לפי המחירון הרשמי שפרסמה הרבנות הראשית, העלויות צפויות להכביד משמעותית על עלויות התפעול השוטפות של החקלאים:
שטחים קטנים (עד 40 דונם): תשלום מינימלי של כ-300 ש"ח לבדיקת שטח בודדת.
שטחים נרחבים (מעל 700 דונם): העלויות עשויות להאמיר לאלפי ואף לעשרות אלפי שקלים.
תשלום מתחדש: מדובר בתשלום שאינו חד-פעמי, אלא יידרש לחידוש מדי שנה – מה שיוצר עלות קבועה נוספת.
מבט רחב: השפעה על יוקר המחיה
עבור החקלאים מדובר במכה נוספת, שכן העלויות הללו מצטרפות לשורה ארוכה של הוצאות תפעול שעלו בשנים האחרונות, בהן עלויות המים, תשומות החקלאות והשכר.
בנוסף לכך, יש לציין כי כבר בשנת 2016 פרסם משרד האוצר דוח מקיף שקבע כי עלות הכשרות למשק הישראלי נאמדת בכ-2.8 מיליארד שקל בשנה, וכי היא מהווה גורם מרכזי ביוקר המחיה בישראל. כעת נראה כי נטל זה מתחיל להיות מגולגל במישרין אל כתפי המגדלים.
תגובות ראשוניות בענף
חקלאים רבים מביעים כעס וחשש מהמצב החדש. מעבר להוצאה הכספית הישירה, גורמים בענף מזהירים כי התייקרות זו פוגעת בכושר התחרות של החקלאות המקומית ומאיימת להביא לעליית מחירים נוספת לצרכן הסופי. כעת, נותר לראות האם ארגוני החקלאים יפעלו מול הרבנות הראשית ומשרד החקלאות למציאת פתרון שימנע את הפגיעה בכיסם של המגדלים.



























