הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ אלון שוסטר, קיימה אתמול (ג׳) דיון בדוח מבקר המדינה לשנת 2025 העוסק בהבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בשעת חירום.
מהדוח ומהדיון עלו פערים משמעותיים במוכנות המדינה, ובהם היעדר גורם מתכלל בעל סמכויות, מחסור במוצרים חיוניים במלאי החירום, תלות גוברת בייבוא מזון, פערים במוכנות מפעלים חיוניים, וליקויים בהיערכות לענף החקלאות ולשרשראות האספקה.
93% מהדגנים שנצרכו בישראל בשנת 2022 היו מיובאים
נתונים מהדו"ח האחרון שהוצגו בדיון: אספקת המזון המבוססת על יבוא גדלה ב־16% בין השנים 2011–2021, לעומת גידול של 1.5% בלבד בייצור המקומי; 93% מהדגנים שנצרכו בישראל בשנת 2022 היו מיובאים; ישראל דורגה במקום 149 מתוך 169 מדינות בתלות בייבוא דגנים; במחסני החירום הלאומיים נמצא מחסור בשלושה מוצרים חיוניים; כ־23% מהמפעלים החיוניים בתחום המזון מוכנים לחירום באופן חלקי בלבד בתחום כוח האדם, וב־12.3% מהם אין מיגון תקני; הפער במספוא הגיע ל־50%–100% טרם המלחמה ולאחר עדכון התרחיש גדל עד 300%.
פרסום
משרד החקלאות: ״אין מחסור בגרעיני חיטה – הפער מתמקד במספוא״
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר: "האחריות לביטחון המזון מפוזרת בין גופים רבים, ללא אסטרטגיה מתכללת וללא סמכות אכיפה ברורה. דוח המבקר מצביע על היעדר תכנון אסטרטגי, מחסור במלאי חירום, פיזור גיאוגרפי חסר של מחסנים, פיקוח לקוי על מלאים ומחסור במספוא – כשלים המחייבים טיפול מיידי.
שי זגדון, מנהל אגף חירום, משרד החקלאות וביטחון המזון: "המשרד מחזיק מלאי חיטה למאכל ומלאי מספוא. אין מחסור בגרעיני חיטה, והפער מתמקד במספוא.״ לדבריו, מקודמת חקיקה לחובת דיווח על מלאי מזון. ״בתחום כוח האדם הוגדלו מכסות העובדים הזרים, ונערכות ביקורות תקופתיות במפעלים חיוניים,״ ציין.
משרד הכלכלה: ״לא אחראים להכנת האוכלוסייה לחירום״
לדברי רונן באום, מנהל תחום היערכות לחירום במשרד הכלכלה, המשרד מחזיק שישה מלאים אסטרטגיים בהתאם להגדרות רח"ל, ומבצע ביקורות חודשיות על המחסנים ועל תוקף המוצרים. ״במהלך המלחמה נוספו מוצרים למלאי, ולכן נוצרו פערים שצוינו בדוח, ״ ציין. עוד הוא אמר, ״ ישנם 213 מפעלים חיוניים בתחום המזון, והמשרד פועל מול ספקים גם ללא חקיקה ייעודית, אך אינו אחראי להכנת האוכלוסייה לחירום. בעת מכרזים ניתן יתרון לספקים בעלי פיזור מחסנים רחב".
רח״ל: ״מאז 2016 נעשה ניסיון לקדם את חוק העורף ללא הצלחה״
יוסי שפירא, סגן ראש רח"ל הסכים כי הממצאים בדוח מדויקים והדגיש כי עיקר הבעיה היא היעדר סמכות תכלול. ״רח"ל אינה רגולטור ואינה יכולה להנחות משרדים אחרים. משרד החקלאות צריך לתכלל את ביטחון המזון בשגרה ובחירום, ורח"ל תסייע בבניית תכנית החירום.״ לדבריו, נדרש תקציב ייעודי למלאי חירום, וקיים חשש לחוסרים בתחום החלבונים. שפירא הדגיש כי מאז 2016 נעשה ניסיון לקדם את חוק העורף ללא הצלחה.
ויקטור וייס, רמ"ח מדיניות אקלים, המל"ל אמר כי רוב הליקויים שעלו בדוח טופלו – ״נדרשת החלטת ממשלה שתעגן את המנגנונים ותוביל לתוכנית חומש מתוקצבת. ניהול הסיכונים הוא לב התכנית, והמל"ל פועל להעמדת הפלטפורמה האסטרטגית".
משרד האוצר: ״לחזק את החקלאות המקומית תוך התאמות במנגנוני התמיכה״
אוראל פיין, רפרנט תמ"ס וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר: "המדינה אינה מחזיקה בעלות על הגרעינים אלא מממנת הגדלת מלאים. קיימים תקציבים ייעודיים, אך תוצאות המכרזים הצביעו על דרישות כספיות חריגות מצד השוק. משרד החקלאות פעל נכון כשלא אימץ הצעות גבוהות.
ליאור לוי, יו"ר איגוד תעשיות המזון אמר כי התוכנית האסטרטגית לביטחון מזון קיימת אך חסרה תקצוב מיידי: ״ יבוא לא מחליף ייצור מקומי ומסכן את ביטחון המזון. תעשיית המזון והחקלאות המקומית היו מרכיב מרכזי ביכולת המשק לתפקד במלחמה, והדוח מבהיר כי מזון הוא מוצר קיומי".
