סקירה מהשטח / מאת מערכת אגרונט
תחת השם הסמלי "עד התלם האחרון", נערך בין ה-5 ל-7 במאי 2025 הכנס השני לחקלאות הקיבוצית במלון "רויאל" בים המלח. שלושה ימים גדושים בתוכן מקצועי, ידע יישומי, עדכונים טכנולוגיים וחיבורים חשובים בין השטח להנהגות הכלכליות – היוו ביטוי לרוח ההתחדשות, החדשנות והאחריות שמאפיינת את החקלאות הקיבוצית בישראל.
חקלאות ותחזיות לעתיד – היום הראשון
היום הראשון נפתח בהתכנסות חגיגית של מאות משתתפים, ביניהם ראשי קיבוצים, מנהלי אגפים חקלאיים, נציגי משרדי ממשלה, חוקרים, יזמים ונציגי תאגידים מובילים. אחת ההרצאות הבולטות הייתה של פרופ’ שאול קמחי שעסקה במשבר האמון החברתי בישראל והשפעתו על שיתופי פעולה חקלאיים – הרצאה שפתחה דיון ער.
במוקד היום עמדו פאנלים מקצועיים על אתגרי השיווק, יזמות בחקלאות הקיבוצית, ואיומי האקלים. נרשמה נוכחות מרשימה של צעירים וצעירות מהקיבוצים שהציגו יוזמות פורצות דרך בתחומי האוטומציה, הסביבה והיצוא.
בין אקלים, שווקים וטכנולוגיה – היום השני
ביום השני נכנסו לעומק סוגיות של שינויי אקלים והשפעתם על מערכות המים והגידולים בישראל. הרצאות מפי חוקרים מאוניברסיטאות שונות, ובפרט מהפקולטה לחקלאות, הדגישו את הצורך בגידולים חסכוניים במים ובמערכות בקרה מתקדמות.
פאנל מרתק בהנחיית יעקב בכר מ"ים לישראל" עסק בניהול משאבי מים משותפים, על רקע ירידה מתמשכת בכמות הגשמים וירידה באיכות הקרקע.
בהמשך, הוצגו פתרונות חדשניים כמו שימוש בבינה מלאכותית לחיזוי מזיקים ושימוש בכלים חכמים לניטור שדות. נציגים מחברות סטארטאפ בתחום האגרוטק סיפקו הצצה לטכנולוגיות שעד לפני עשור נשמעו דמיוניות.
רוח קיבוצית ותקווה לעתיד – היום השלישי
היום האחרון הוקדש למפגש פסגה של מנהלים, יזמים ומובילי דעת קהל בתחום החקלאות. ברוח פתוחה ומעשית התקיימו דיונים על תפקידה של החקלאות הקיבוצית בשמירה על חוסן לאומי, כלכלי ותזונתי – במיוחד בעידן של גלובליזציה ולחצים חיצוניים.
המסר המרכזי שחזר והדהד היה ברור: הקיבוצים חייבים להמשיך להשקיע באדמה, בטכנולוגיה ובאנשים – כדי לוודא שגם בעתיד תהיה חקלאות ישראלית, פורחת ויצרנית.
אווירה קיבוצית – גם ברוח וגם בלב
אבל לא רק ידע העשיר את המשתתפים – גם הלב. בערבים, עם רדת השמש על ים המלח, הפך האולם המרכזי למקום מפגש חווייתי ששילב קהילה, תרבות, ואפילו צחוק משחרר.
בערב הראשון, הזמר והיוצר מאור כהן הרים את הקהל עם הופעה מלאת גרוב, הומור ונוסטלגיה ישראלית. בערב השני, הקומיקאי אדיר מילר עלה לבמה והזכיר לכולם – גם חקלאים צריכים לצחוק. הופעתו המדויקת, המשלבת תובנות מחיי היומיום, השאירה את האולם דומע מצחוק ועם חיוך גדול.
מסקנה אחת ברורה: האדמה עוד מדברת
כנס "עד התלם האחרון" הוכיח שהחקלאות הקיבוצית חיה, בועטת – ובעיקר מתחדשת. היא מבינה את האתגרים שמגיעים מהשוק, מהטבע ומהמערכת, אבל יודעת גם לצחוק, לשתף פעולה, ולתכנן את העתיד באחריות.
לסיכום:
כנס "עד התלם האחרון" לא היה רק עוד כנס מקצועי – אלא מפגן של גאווה חקלאית, ערכית וטכנולוגית. עבור הקיבוצים, מדובר לא רק באירוע נטוורקינג חשוב, אלא גם בבמה אסטרטגית שבה נקבעים כיווני ההתפתחות העתידיים של אחד הענפים המשמעותיים ביותר במדינת ישראל.
מצורפות תמונות – קרדיט: יריב דגן
































































