הפלטפורמה הבין ממשלתית למגוון ביולוגי של האו"ם (IPBES) מפרסמת את הערכת המצב העולמית הראשונה בתחום המינים הפולשים: איום משמעותי וגובר על המגוון הביולוגי שדורש טיפול מערכתי לאומי ובינלאומי
ד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה, נציגת הממשלה בדיונים: "זוהי ההערכה העולמית הראשונה בדבר האיום של המינים הפולשים, אשר מדגישה כי מדובר באיום חמור לא רק על שלמות ותפקוד המערכות האקולוגיות, אלא גם על בריאות האדם, על החקלאות והבטחון התזונתי, התשתיות ועוד; פגיעה זו תגבה מאיתנו מחיר כלכלי גבוה. ממדי הפלישות הביולוגיות צפויים להתגבר משמעותית נוכח שינויי אקלים. לכן, הטיפול במינים פולשים דורש שיתופי פעולה בין מדינות, משרדים, רשויות והציבור. בתוכנית הלאומית למגוון ביולוגי שהמשרד מקדם, יינתן מענה מערכתי לאתגרים אלו. יש חשיבות גם לציבור להקפיד לא להכניס לארץ או להחזיק מינים המוגדרים כפולשים – לא כחיות מחמד או צמחי נוי ובטח שלא לשחררם לטבע"
פרסום
למידע נוסף על דוח ה-IPBES של האו"ם: http://tinyurl.com/344kb8jw
המשרד להגנת הסביבה, יחד עם רשות הטבע והגנים, משמש כנקודת המוקד של ישראל ב-IPBES – Intergovernmental science-policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services (הפלטפורמה הבין-ממשלתית למדע ומדיניות בתחום המגוון ביולוגי ושרותי המערכת האקולוגית). זהו גוף שנוסד בשנת 2012 בחסות האו"ם ובו חברות 143, אשר מטרתו לחזק את הממשקים בין מדע לבין מדיניות בתחום המגוון הביולוגי ושרותי המערכת האקולוגית לאדם.
בימים אלו, שוקד המשרד להגנת הסביבה על הכנת התוכנית הלאומית לשמירה על המגוון לשנים 2023-2030, שתפורסם בקרוב, שבמסגרתה כלולות פעולות רוחביות להתמודדות עם מינים פולשים ובהן חקיקה ייעודית, הקמת צוותי תגובה מהירה להתמודדות עם פלישות ותגבור מערכי הבקרה בגבולות ישראל.
בסיום כנס ה-IPBES, שננעל הבוקר (ב') בבון, גרמניה, הוצגה הערכת המצב העולמית בתחום המינים הפולשים לצד המלצות מדיניות ודרכי התמודדות עם האתגר ההולך וגובר של מינים פולשים בעידן השינויים הגלובליים.
תפקיד המליאה ובה נציגי הממשלות של כל מדינה הוא אישור מסמכי ההערכה ותקצירי המנהלים. נציגת המשרד להגנת הסביבה, ד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד, השתתפה בדיונים ותרמה לעיצוב הסופי של התקצירים למקבלי החלטות של ההערכות. נציגה ישראלית נוספת שלקחה חלק בכתיבת ועיצוב המסמך היא פרופ' בלה גליל, מומחית בעלת שם עולמי בתחום המינים הפולשים בים. המסמך מדגיש בין היתר את אתגרי הפלישה של מינים רבים מים סוף לים התיכון דרך תעלת סואץ.
מינים פולשים מוכרים כאחד מחמשת האיומים הגדולים ביותר על מגוון ביולוגי – על תפקוד מערכות אקולוגיות ומינים בסכנת הכחדה. בנוסף, מינים פולשים מסוימים מהווים איום לבריאות האדם ומסבים נזקים כלכליים גבוהים לחקלאות, תשתיות, תיירות ועוד.
הדוח מצביע על כך שמינים פולשים הם אחד מחמשת האיומים הגלובליים הישירים והעיקריים על עתידן של המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי. עם התגברות הפעילות האנושית, בעיקר תנועה בין לאומית של סחורות ואנשים, והמשך הידרדרות מצב המערכות האקולוגיות עקב פיתוח, קיטוע, זיהום ושינויי אקלים – עוצמת הפלישה הביולוגית צפויה להתגבר משמעותית. תחת תרחיש "עסקים כרגיל" מספר המינים הפולשים צפוי לגדול ביותר מ-30% עד שנת 2050. בפועל, עקב ההתגברות הצפויה של האיומים האחרים על מערכות אקולוגיות, הצפי הוא שללא פעולה נחושה, ממדי איום המינים הפולשים יתגברו הרבה יותר מכך.
מאז 1970 העלות הכלכלית של הנזקים ממינים פולשים עלתה פי 4 מדי עשור וכיום מגיעה גלובלית לכ-390 מיליארד דולר מדי שנה לפחות, בעוד שעלות ההתמודדות איתם היא לפחות 35 מיליארד דולר לשנה.
נדרשת תגובה לאומית ובינלאומית מהירה ומתואמת, כאשר הדרך היעילה ביותר להתמודד עם מינים פולשים היא מניעת חדירתם מלכתחילה, באמצעות הגדרת דרכי החדירה המשמעותיות ביותר (כמו ייבוא ישיר מכוון, חדירה על גבי מוצרי עץ ועוד) ובקרה הדוקה בגבולות על אמצעי חדירה אלה. מניעה דורשת תשתית חוקית ייעודית מתאימה, שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה ורשויות ואף שיתוף פסולת בין-לאומי, שכן חוסר פעולה בנושא של מדינות מסוימות מאיים גם על מדינות נוספות.
פרסום
גם טיפול במינים הפולשים, בעיקר תוך תגובה מהירה בשלבים הראשונים אחרי חדירה, יכול להיות יעיל ואף להביא להכחדת הפלישה. ככל שהמינים מתפשטים יותר ואוכלוסיותיהם גדלות, יעילות הטיפול יורדת משמעותית בעוד הנזקים מאמירים. בים, יש מעט מאד כלים לטיפול במינים פולשים לאחר חדירה ולכן מניעה חשובה אף יותר.
מעבר לנושא המינים הפולשים, התקבלו במהלך הדיונים החלטות נוספות לגבי המשך עבודת ב-IPBES בשנים הקרובות ובכלל זה אושרה הכנת הדוח השני של מצב הטבע הגלובלי (2028), הערכת שיטות ניטור מגוון ביולוגי והערכת שיטות לתכנון מרחבי כולל שיקום בתי גידול וקישוריות אקולוגית.
בתמונה: ד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה, נציגת הממשלה בדיונים.
צילום: IPBES.
