מורה נבוכים – קווים לדמותו של המו"מ על הרפורמה בחקלאות הישראלית/ ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית

הרפורמה שתוכננה באגף התקציבים לקראת הדיון בחוק ההסדרים ובתקציב המדינה, מלווה אותנו כבר כחצי שנה. דומה בעיני שמי שאינו מכיר את הפרטים ועוקב אחרי דיווחים סותרים בתקשורת (פינת המעקב של רינו צרור בגל"צ, או להבדיל, כתבת היח"צ של נגה ניר נאמן בערוץ 13) כבר איבד מזמן את "הידיים והרגליים" בסיפור הזה.

כחבר ב"צוות ה-6" (ראשי התנועות המיישבות והחקלאיות) המנהל את ההתמודדות מול האתגר הזה, חשוב לי להסביר בדרך פשוטה ומובנת מה הם שורשי הוויכוח ולאן כל זה עתיד להתפתח.

מהי תמיכה ישירה?

פרסום

תמיכה ישירה היא גישה שהתפתחה באירופה ובארה"ב בה מסירים באופן חלקי את הגנות המכס על החקלאות המקומית, ובתמורה משלמים לחקלאים סכום כסף כפיצוי על הריווחיות שנפגעת.

כבר לפני ארבע שנים הודענו שאנחנו מסכימים להתחיל בכך גם אצלינו, הויכוח נסב מאז ועד היום על גובה התמיכה.

מהם פערי המחירים?

הפער בין המחיר לו זוכה החקלאי למחיר אותו משלם הצרכן (לרוב ברשת השיווק).

כפי שמדגים רינו צרור מידי יום, הפער הוא כמעט תמיד 1-3 או יותר. כלומר, רוב המחיר הגבוה של פירות וירקות אינו מגיע לכיסו של החקלאי.

הועדה לבדיקת פערי התיווך

ועדה שהקימה הממשלה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה שתפקידה לבדוק את טענתינו זאת.

מדוע באמת התייקרו הפירות והירקות?

בשנים האחרונות הגדילו ממשלות ישראל את הנטל על שני חלקי השרשרת. החקלאים נדרשים לשלם יותר (לעתים הרבה יותר) על מים ועל העסקת העובדים. על רשתות השיווק מטילים אגרות, ארנונה, דמי שמירה, אנרגיה מתייקרת מחירי שכירות מאמירים ועוד ועוד…

מי שמבין מה כתבתי עד כאן, מבין מי באמת נהנה מפער התיווך (משרד האוצר) ומכאן תיגזר מסקנת הוועדה שהוקמה לברר "למה זה כל כך יקר?"

אחרי שהבהרתי את המושגים הבסיסיים, על מה הויכוח ולמה הוא כל כך מר?

מאז התכנית לייצוב המשק בשנת 1985 נבנה בישראל גוף חזק ביותר, מעין רשות עצמאית ודומיננטית – זהו אגף התקציבים.

אגף התקציבים מוביל את המשק הישראלי בצעדים נחושים ושיטתיים אל הדרך הניאו-ליברלית המאמינה כי היד הנעלמה של מנגנון התחרות תביא למירב הרווחה בשוק.

ועל כן, כל הרפורמות שבאות מבית מדרשו, הן תמיד בכיוון אחד:

פתיחת השוק לתחרות. רק מה ? אף אחד.. אף פעם… לא בדק לאחור מה באמת קרה.

אז הנה כמה דוגמאות מהעולם החקלאי:

רפורמת הפטם – "הרגה" את המדגרות ואת המגדלים ואת המשחטות ואת מפעלי העיבוד ו… מחיר העוף לצרכן,עלה !

רפורמת הבשר, תומכת יפה במגדלי המרעה המפסידים אבל… מחיר הבשר – עלה !

יבוא החמאה הגדיל את ההצע ושוב אין מחסור בחמאה, אבל אם רק יוסר הפיקוח

מחיר החמאה – יעלה!

כלומר היד הנעלמה לא משיגה את יעדיה, אבל החקלאים הולכים ונשחקים.

עד היום, לא עמד לרשותנו כלי שאיפשר לנו לחזות "לאן תוביל הרפורמה" עכשיו – יש. גילינו במחלקה לכלכלה של הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, מודל שפיתחו פרופסור ישראל פינקלשטיין ופרופסור עדו קן, על פני עשר שנות מחקר.

בעזרת המודל הזה הריצו רפורמות מן העבר והתוצאות שניבא היו קרובות מאוד לתוצאות האמת. 

ובכן, הרצת נתוני הרפורמה כפי שהציעו אנשי אגף התקציבים ניבאה תוצאות צנועות מאוד בתועלת לצרכן (חיסכון של כ- 60 ש"ח לחודש, למשפחה) וחורבן של ממש לחקלאות הישראלית. ברור שכאשר מצטיירת תמונה כזאת, אי אפשר להמשיך כמקודם.

ואז, לבקשתי המפורשת נכנסה נעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי לעובי הקורה, ולאחר מו"מ אינטנסיבי עם הצוותים המקצועיים, הניחה על השולחן מתווה מוצע.

פרסום

המתווה שהציעה נעמה שולץ הוא מתווה נכון ונבון והוא מטפל בלא מעט סיכונים שהופיעו בתכנית אגף התקציבים, ושמחנו לקראתו מאוד.

אלא שאז, הרצנו את ההצעה ב"מודל של הפקולטה" – המודל חוזה הוזלה קצת יותר קטנה לצרכנים ופתרון חלק מן האיומים על החקלאות אבל הוא ממשיך ומנבא צרות איומות לשלושה חבלי ארץ : הגולן, הגליל העליון והנגב (בדגש על עוטף עזה).

לא יכולנו לקבל את המודל הזה לא משיקולים של "איגוד מקצועי" אלא משיקולים ציוניים פשוטים. היצענו לשפרו. בתגובה נתקו איתנו מגע, והמו"מ מוקפא כרגע.

אלה רק חלק מהפרטים, אי אפשר להציג את מלוא היריעה במאמר אחד אבל אלה הם עיקרם של הדברים.

לסיכום:

אין אנו יודעים כיצד תסתיים הסאגה הזאת אבל חשוב לי לחדד מספר נקודות:

1.אנחנו תומכים ברפורמה חקלאית שתחדש את פניה וימיה של החקלאות הישראלית.

2.החקלאות הישראלית היא אינטרס לאומי, ולא רק אינטרס של החקלאים.

3. הודות לתמיכה ורוח הלחימה שמפגינים אנשי השדולה החקלאית בכנסת ומנהיגי מפלגות, נמנע עד היום מהלך חד צדדי שתוצאותיו הצפויות הרות אסון. 

4. אם בסופו של דבר תקבל הממשלה החלטה חד צדדית ואם התוצאות תהיינה קשות כפי שמנבא "מודל הפקולטה" אנחנו, אנשי צוות 6 לא נחתום על מתווה כזה.

האחריות תיפול כולה על כתפי שרי הממשלה והם גם אלה שיידרשו לנקוט צעדים משלימים יקרים מאוד בכדי להיחלץ ממצב שאליו אפשר פשוט לא להיקלע, בעוד כמה ימי משא ומתן ובמעבר מסיסמאות לנתונים.