תפוזי ג'אפה (Jaffa), עגבניות השרי והטפטפות הן רק חלק מרשימה ארוכה של פיתוחים והמצאות חדשניות בחקלאות, שמקורם בישראל והופצו לרחבי העולם. אלא שהמוח הישראלי לא מפסיק להמציא לנו פטנטים, וכעת הותר לפרסום כי חוקרי האוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יוסי הירשברג, מומחה לגנטיקה, ביולוגיה מולקולרית והנדסה גנטית בצמחים מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, הצליחו ליצור עגבנייה חדשה ומיוחדת. הכירו את ה"קסנטומטו".
העבודה המדעית החלה בחיפוש של צוות המחקר אחר מענה לזמינות הנמוכה במזון של נוגד החימצון "זיאקסנתין" (zeaxanthin), הידוע בתור מעכב מחלות ניווניות רבות ומונע או מעכב את מחלת ה-AMD (בעברית "ניוון מקולרי הקשור לגיל"), שהוא הגורם העיקרי לעיוורון במדינות מפותחות. למעשה, זיאקסנתין הוא אחד האנטי-אוקסידנטים המגנים על קולטני האור ברשתית העין מפני נזקים שגורם אור כחול חזק. ניתן למצוא אותו בעיקר בתירס, דלעת פלפל כתום ופרי הדר, ובריכוזים נמוכים מאד גם במלון, מנגו, משמש ואפרסק. זיאקסנתין הוא פיגמנט צהוב טבעי ממשפחת הקרוטנואידים המצוי בעיקר בצמחים שם הוא מסייע בתהליך הפוטוסינתזה.
איך אפשר להעלות את הזמינות של נוגד החימצון זיאקסנתין בתזונה שלנו, וכיצד ניתן להגביר את כמותו בפירות וירקות שאנו אוכלים? כדי לפתור זאת, החוקרים בחרו להעשיר את נוגד החימצון בפרי העגבנייה, שהיא ירק נפוץ מאוד ברחבי העולם (כ-180 מיליון טונות של עגבניות מיוצרות בשנה). "התוצאה הייתה מרשימה: פיתחנו מקור מזון חדש שמכיל ריכוז גבוה של זיאקסנתין טבעי. העגבנייה נבחרה כצמח היעד, מכיוון שמדובר בגידול הירק השני בחשיבותו בעולם, ופירותיו מסנתזים וצוברים קרוטנואידים, בעיקר ליקופן", ציין השבוע פרופ' הירשברג.
פרסום
פיתוח העגבנייה החדשה נעשה בעזרת שיטות שונות במקביל – טיפוח גנטי קלסי באמצעות הכלאות והנדסה גנטית. תוצאות המחקר הראו שדווקא הטיפוח הגנטי בין זנים שונים, הצליח להעלות את ריכוז הזיאקסנתין בפרי יותר מאשר ההנדסה הגנטית. תוצאה זו מהווה יתרון ברמה השיווקית בגלל הבעייתיות של שימוש בהנדסה גנטית בכמה מדינות. בסופו של דבר, החוקרים הצליחו ליצור זן עגבנייה שבפירותיו הזיאקסנתין מהווה למעלה ממחצית מסך הפיגמנטים שבתוכה, וזאת בנוסף לוויטמינים ונוגדי חימצון אחרים שמצויים בעגבנייה הרגילה. אמנם בפרי "גוג׳י ברי" שגדל בעיקר במזרח הרחוק יש ריכוז גבוה יותר של זיאקסנתין, אולם זהו מוצר חקלאי שולי ויקר בהרבה מאשר עגבנייה. הכמות של נוגד החימצון הזה בעגבנייה הייתה גבוהה מכל פרי או ירק אחר שנפוץ בסל המזון הישראלי, פי 7 יותר זיאקסנתין מאשר בתירס, שהוא כאמור המקור העיקרי כיום של נוגד חימצון זה בתזונה. "למיטב ידיעתנו, זוהי הרמה הגבוהה ביותר של זיאקסנתין שהושגה בגידול חקלאי עיקרי כלשהו בעולם", ציינו החוקרים במאמרם.
בזכות ההצלחה בפיתוח העגבנייה המועשרת ובשל העובדה שהייצור שלה יחסית פשוט וצורתה ואף טעמה יחסית נשמרים, החוקרים מקווים שהפצה המונית של הקסנטומטו תתרום לבריאות האדם ותפחית את התחלואה של מחלות ניווניות ובמיוחד את ה AMD. בשל צבעה הייחודי, החוקרים העניקו לעגבנייה את השם "קסנטומטו" (Xantomato), שילוב בין המילה קְסַנְתּוֹפִיל (קבוצת החומרים שאליה שייך הזיאקסנתין) למילה עגבנייה בלועזית (טומטו). "ה'קסנטומטו' עשויה להגדיל את הכמות של הזיאקסנתין בתזונה האנושית ולשמש כחומר גלם ליישומים תעשייתיים", הדגישו החוקרים במאמרם.
העבודה המחקרית נעשתה על ידי הסטודנט אורי קרניאל ממעבדתו של פרופ' יוסי הירשברג, בשיתוף עם הסטודנט עמית קוך ופרופ' דני זמיר מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, ופורסמה לאחרונה בכתב העת Plant Biotechnology Journal . חברת "יישום" של האוניברסיטה העברית הגישה בקשה לרישום פטנט על הטכנולוגיה החדשה.
