גידול קינואה בישראל

אנשי המחקר של 'מו"פ צפון' ו'מכון וולקני' פתחו באחרונה בניסוי לבחינת גידול קינואה מתוצרת כחול-לבן, בדגש על הכנסת הדגן כגידול חדש לרמת הגולן, הן לצורך ייצור גרעינים למאכל אדם והן לצורך שימוש כמספוא לבהמות. להערכת אנשי המחקר החקלאי, בתוך כשנתיים יתאפשר גידול חקלאי מסחרי של הדגן בארץ.
תנאי השרב הקיצוניים יחסית ששררו בשבועות האחרונים בגליל העליון ובגולן העמידו את שדות הקינואה הניסיוניים בישראל בפני מבחן, אבל הגידולים עמדוו בו בהצלחה.

ד"ר ליאור רובינוביץ', שנמצא בין מובילי המחקר בצפון, מסביר שכמה קווי קינואה נזרעו במועדים שונים לאורך החורף בחוות אבני-איתן בגולן. הצמחים נדגמים בכמה מועדים לפי שלבי התפתחותם, ונמדדים לפי משקל היבול, שיעור החומר היבש, הרכב ואיכות ההתעכלות.

אל שדות הקינואה התוודע רובינוביץ' לפני כמה שנים בטיול שאחרי הצבא. "המקור של הקינואה בבוליביה, בגבהים של 4,000 מטרים מעל פני הים. הייתי שם בטיול וראיתי אזורים שוממים, צחיחים, קרים ושטופי רוחות. אמרתי שאם זה התפתח שם אבל אפילו באנגליה התחילו לגדל את הדגן, אין שום סיבה שגם בארץ לא נוכל לגדל אותה".

פרסום

בשנים האחרונות הפך הקינואה למוצר צריכה מקובל מאוד, בשל ערכיו התזונתיים הגבוהים, אחוז החלבון הרב שבו ועושר הסיבים התזונתיים שהוא מכיל. צריכתו בסלטים, בתבשילים ובתפריטי דיאטה רק עולה בכל שנה. החקלאים הישראלים רואים פוטנציאל מסחרי של ממש בדגן, המכונה "זהב האינקה" משום שבני התרבות הדרום-אמריקאית גידלו אותו כבר לפני כ-5,000 שנים. הקינואה גדל כיום בעיקר בבוליביה, פרו, צ'ילה, ארגנטינה ואקוודור.

ד"ר אביב אשר מ'מו"פ צפון' וד"ר מולי גלילי מ'מכון וולקני', יחד עם רובינוביץ', זרעו חלקה קטנה מאוד שהביאה לתוצאות מפתיעות ביבול איכותי. "לאחר שקיבלנו מימון ראשוני לניסיון משמעותי יותר הגענו כעת לתוצאות ממש נהדרות. הצמח דורש כמעט כלום מים להשקיה, ומאפשר לגדל כמויות גדולות של מספוא לבעלי חיים, יחסית לתא השטח. אנחנו מרוויחים גם את המספוא מהגבעולים וגם את זרעי הקינואה, שמשמשים למאכל".

לפי תחשיבים כלכליים שערכו אנשי המחקר, גידולי הקינואה צפויים להיות רווחיים מאוד לחקלאים. הכוונה היא לפתח סביב הלהיט התזונתי הזה תעשייה של ממש. "יש 'קורנפלקס' וקרקרים ולחמים שמייצרים מהקינואה", אומר רובינוביץ'. "החזון שלי כחוקר הוא שחקלאי הגולן יגדלו קינואה. זה גם יספק פתרון לבעיות המספוא ויספק לתושבים קינואה עשירה, בריאה וזולה".

אלקנה בן ישר, מנהל 'מו"פ צפון', מוסיף ש"כל הזמן נעשים ניסיונות להתאים את החקלאות הישראלית לצרכים של המדינה, לשינויים באקלים לאור הבצורת הרצופה בשנים האחרונות ועוד".

פרסום

http://www.nrg.co.il/

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

כדי להגן על הצומח בישראל משרד החקלאות מבהיר: אסור להכניס לישראל סטים של ארב...

22 בספטמבר 2026

מהפרומפט ועד ניתוח נתוני המשק: משרד החקלאות מכניס את ה־AI לעבודה היומיומית ...

14 בספטמבר 2026

טיב טעם וגרנות משנות את שרשרת השיווק: מה המשמעות לחקלאים?

9 בספטמבר 2026

ביקור בענבי טלי

6 בספטמבר 2026

השבתת מתקני ההתפלה יוצרת מצוקת מים חריגה בחקלאות

2 בספטמבר 2026

מועצת רשות המים אישרה פה אחד תוספת של עד 15% בהספקת מים שפירים לחקלאות במער...

31 באוגוסט 2026

כדי להגן על הצומח בישראל משרד החקלאות מבהיר: אסור להכניס לישראל סטים של ארב...

22 בספטמבר 2026

מהפרומפט ועד ניתוח נתוני המשק: משרד החקלאות מכניס את ה־AI לעבודה היומיומית ...

14 בספטמבר 2026

טיב טעם וגרנות משנות את שרשרת השיווק: מה המשמעות לחקלאים?

9 בספטמבר 2026

ביקור בענבי טלי

6 בספטמבר 2026

שלום לך 👋
נעים להכיר.

הירשמו לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, כל חודש.

כדי להיות תמיד מעודכנים