סקר חומרי הדברה בחקלאות, תברואה ווטרינריה בשנים 2016-2014

סקר חומרי הדברה בחקלאות, תברואה ווטרינריה בשנים 2016-2014

Survey of Pesticides in Agriculture, Sanitation and Veterinary 2014-2016

לשימוש בחומרי הדברה תפקיד חשוב בחקלאות האינטנסיבית ובשמירה על סביבת האדם ובעלי החיים, במיוחד בשל האקלים החם בישראל המאופיין בהתרבות מהירה של מזיקים. עם זאת, חומרי ההדברה עלולים לפגוע במערכות הטבעיות, באיכות האוויר, במקורות המים, בקרקע ובבריאות האוכלוסייה.

חקלאות

  • בשנים 2016-2014 נמכרו בישראל בממוצע כ-6,300 טונות חומר פעיל[1] מתכשירי הדברה לשימוש בחקלאות, בממוצע לשנה. זוהי עלייה של כ-4% לעומת השנים 2013-2011 (כ-6,000 טונות בממוצע לשנה).
  • בשנת 2016, 47% מסך המכירות של חומר פעיל יועדו לקטילת פטריות וחיידקים, 23% – לקטילת עשבים וחומרים מְשַלכים[2] 13% – לאידוי קרקע, ו-9% – לקוטלי חרקים ואקריות.
  • בשנים 2016-2013 חלה ירידה ניכרת בכמות חומרי ההדברה שנמכרו לאידוי קרקע. בשנת 2016 נמכרה מחצית מהכמות של חומרי אידוי הקרקע בהשוואה לשנת 2013. במקביל חלה עלייה של 36% בכמות קוטלי פטריות וחיידקים.
  • בשנת 2016 נמכרו 616 סוגי תכשירים ליעדי השימוש השונים. מספר סוגי התכשירים הרב ביותר נמכר ליעדים האלה: קטילת פטריות וחיידקים (167), קטילת חרקים ואקריות (151), וקטילת עשבים וחומרים משלכים (143).

תברואה

פרסום
  • בשנת 2016 נמכרו בישראל כ-136.5 טונות חומר פעיל מתכשירי הדברה לשימוש בתברואה, עלייה של כ-24% לעומת שנת 2013.
  • יעד השימוש העיקרי לאורך השנים הוא קטילת חרקים לא מעופפים (77%).

וטרינריה

  • בשנת 2016 נמכרו בישראל כ-33.8 טונות חומר פעיל מתכשירי הדברה לשימוש בוטרינריה, עלייה של כ-9% לעומת שנת 2013.

להגדרות והסברים

לנתוני התרשימים

על סקר חומרי ההדברה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביצעה בשנים 2018-2017 סקר חומרי הדברה בחקלאות, בתברואה ובווטרינריה. הסקר מתייחס לשנים 2016-2014, והיא חלק מסדרת פעולות המתבצעות במסגרת חברותה של ישראל בארגון ה-OECD. הסקר האחרון שעסק בחומרי הדברה לחקלאות נערך על ידי הלמ"ס בשנת 2014.

הסקר כולל את החברות המייצרות ו/או המייבאות חומרי הדברה בישראל. הוא מספק מידע על כמויות המכירה והיבוא של חומרי ההדברה ונועד לסייע בזיהוי מגמות ותהליכים בשיווק חומרי ההדברה בארץ. הסקר גם מאפשר להשוות את הנתונים עם מדינות אחרות.

במסגרת הסקר נשלחו שאלונים אל כ-99 חברות לצורך קבלת כמויות מכירה של תכשירי חומרי הדברה המאושרים ע"י משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה. לאחר קבלת המידע נערך ניתוח של הנתונים לפי כמויות והרכבים כימיים של התכשירים.

בהודעה זו מוצגים נתונים על חומרי ההדברה שנמכרו ליעדי השימוש השונים בחקלאות, תברואה ווטרינריה, על פי החומר הפעיל בתכשירים. יעדי הדברה מפורטים לפי קטגוריות יעדי הקטילה השונים (חרקים, עשבים, מכרסמים ועוד).

הנתונים מייצגים את המכירות, ולכן הם מצביעים על פוטנציאל השימוש בחומרי ההדברה
ולא על השימוש בפועל בשנים הנסקרות.

חומרי הדברה לשימוש בחקלאות

בשנים 2016-2008 נמכרו בישראל בין 6,000 ל-7,500 אלפי טונות חומר פעיל לשנה. בשנים 2011-2008 חלה ירידה של 18%, ומאז נשמרת יציבות, למעט השנים 2015-2014 שבהן חלה עלייה קלה.

תרשים 1 – מכירת חומרי הדברה לשימוש בחקלאות – סך הכל חומר פעיל,1 2016-2008

 יעדי השימוש העיקריים לאורך השנים הם קטילת פטריות וחיידקים, אידוי קרקע, קטילת עשבים וקטילת חרקים ואקריות. מכירות החומר הפעיל בתכשירים ליעדים אלו מהוות יותר מ-91% מסך המכירות בשנים הנסקרות.

בכמות החומר הפעיל לאידוי הקרקע חלה ירידה חדה מאוד. בשנים 2013-2008 חלה ירידה של 35%, ומאז ועד 2016 חלה ירידה עקיבה נוספת של כ-50%.

בכמות החומר הפעיל בקבוצת קוטלי פטריות וחיידקים חלה עלייה לאורך השנים למעט ירידה בשנת 2011, בשנים 2016-2012 חלה עלייה של כ-39%.

בכמות החומר הפעיל בקוטלי עשבים ומשלכים לא הייתה מגמה קבועה בשנים 2015-2008, בשנת 2016 חלה ירידה של כ-18% לעומת 2015.

בכמות החומר הפעיל בקוטלי חרקים ואקריות בשנת 2011 נרשמה ירידה חדה של כ-52%, ובשנים 2012- 2016 נשמרה היציבות במכירות.

בשאר הייעודים נרשמה מגמה מעורבת בכמויות החומרים שנמכרו. העליות והירידות בכמויות החומרים הפעילים עשויות לנבוע משינויים במחירי חומרי ההדברה, משינוי בתמהיל הגידולים, משינוי בחומרים המותרים והמומלצים לשימוש ומשינויים במלאי.

לוח א – מכירת חומרי הדברה לשימוש בחקלאות – חומר פעיל לפי יעד שימוש,[3] 2016-2008

טונות

יעד שימוש 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016
סך הכל 7,480 6,650 6,753 6,124 6,009 6,005 6,335 6,367 6,093
קטילת פטריות וחיידקים 2,137 2,320 2,559 1,959 2,049 2,084 2,666 2,794 2,843
אידוי קרקע 2,395 1,515 1,394 1,529 1,482 1,553 1,021 813 798
קטילת עשבים ומשלכים 1,366 1,518 1,294 1,691 1,556 1,411 1,626 1,689 1,381
קטילת חרקים ואקריות 1,181 935 1,124 536 531 532 503 516 535
טיפול לאחר קטיף 127 110 128 97 93 130 171 155 141
ויסות צמיחה 62 68 79 60 51 49 37 44 45
משטחים וחומרי עזר 43 44 39 61 56 53 52 60 69
מניעת מחלות חסר וריפיון 37 35 46 50 39 45 84 100 92
אחר 132 105 90 141 152 150 173 195 199

 

 

תרשים 2 – התפלגות מספר סוגי התכשירים שנמכרו, לפי יעד שימוש בשנת 2016 (אחוזים)

מספר התכשירים שנמכרו בשנת 2016 עמד על 616  סוגי תכשירים ליעדים השונים. מספר סוגי התכשירים הרב ביותר נמכר ביעדים האלה: קטילת פטריות וחיידקים (167), קטילת חרקים ואקריות (151), וקטילת עשבים וחומרים משלכים (143). על אף שכמות מכירות החומרים לתכשירי האידוי בשנת 2016 היו כ-13% מסך הכמות הנמכרת באותה השנה, מספר סוגי התכשירים מהווה כ-1.3%  בלבד מסך התכשירים.

תרשים 3 – מכירות חומר פעיל* לפי יעד שימוש (טונות) ויחס לשטח גידולים חקלאיים (טונה לאלף דונם) בשנים נבחרות**

* הנתונים בתרשים אינם כוללים שמנים בשל שינוי בסיווג תכשירי הדברה המכילים שמנים.
לכן, בקטגוריה זו אי אפשר להשוות לשנים הקודמות.

** מקור הנתונים לשנים 2010, 2013 ו- 2016- למ"ס. נתוני שנים קודמות התקבלו ממשרד החקלאות.

רמת המכירות של החומר הפעיל  בשנת 2016 דומה לשנת 2013. היחס של מכירות חומרי ההדברה לשטחי הגידולים החקלאיים עלה וירד במהלך השנים המוצגות. בשנת 2016, היחס נותר דומה ליחס בשנת 2013. בהתייחס להרכב החומרים הפעילים, יצוין כי בין השנים 2016-2013 ירדה כמות חומרים לאידוי קרקע אך במקביל עלתה כמות חומרים לקטילת פטריות  וחיידקים באופן דומה. שאר החומרים לא השתנו באופן ניכר.

בישראל, בשנת 2016, יחס מכירות החומר הפעיל  לשטח הגידולים החקלאיים עומד על 2.0 טונות לאלף דונם (2.07 בשנת 2013) והיה הגבוה ביותר בין המדינות המוצגות (תרשים 4). בהולנד, היחס עמד על 0.93 טונות ובאיטליה – על 0.7 טונות. ברוב המדינות המוצגות היחס היה נמוך משמעותית מטונה אחת חומר פעיל לאלף דונם.

תרשים 4 – היחס בין טונה חומר פעיל לאלף דונם שטח חקלאי – במדינות נבחרות, 2016

 

חומרי הדברה לשימוש בתברואה

תרשים 5 – מכירת חומרי הדברה לשימוש בתברואה, לפי יעד שימוש, 2016-2008

בשנים 2016-2008 נמכרו בישראל מדי שנה, 142-124 טונות חומרי הדברה לתברואת האדם ולסביבתו. בשנים אלו חלה עלייה של 10% בסך חומרי ההדברה לשימוש תברואה.

מכלל יעדי השימוש בתברואה, יעד השימוש העיקרי לאורך השנים הוא קטילת חרקים לא מעופפים (77% בשנת 2016).

פרסום

בשנים 2013-2008 אחוז חומרי ההדברה שנמכרו למדבירים מקצועיים היה גבוה מאלה שנמכרו לכלל האוכלוסייה. ואולם, משנת 2014, חל היפוך מגמה ואחוז חומרי ההדברה שנמכרו לכלל האוכלוסייה עלה על אחוז חומרי ההדברה שנמכרו למדבירים מקצועיים.

חומרי הדברה לשימוש בוטרינריה

תרשים 6 – מכירת חומרי הדברה לשימוש בוטרינריה, לפי יעד שימוש

בשנים 2016-2011 נמכרו בישראל בין 28.0 ל-35.0 טונות חומר פעיל לשנה. בשנים 2016-2011 חלה עלייה של כ-20% בסך חומרי ההדברה לשימוש וטרינריה. מרבית התכשירים נמכרו עבור משקים חקלאיים, והשאר – לחיות המשק החקלאי וחיות בית. לא נרשמה מגמה אחידה במכירות בשנים הנסקרות.

הגדרות והסברים

חומר הדברה – חומר או תערובת של חומרים המיועדים לביעור נגעים המזיקים לגידולים חקלאיים, לסביבת האדם ולחיות המשק והמחמד. מרבית חומרי ההדברה הקיימים כיום הם חומרים כימיים אולם יש גם חומרי הדברה ביולוגיים המופקים מרעלנים מן החי ומן הצומח.

ניתן למיין חומרי הדברה על פי מאפיינים שונים: יעד החומר, הרכבו הכימי, אופן יישום החומר ועוד. יעדי הפעולה העיקריים של חומרי ההדברה הם קטילת חרקים בשלבי ההתפתחות השונים, קטילת עשבים הגוזלים יסודות הזנה מהצומח, קטילת פטריות וכן קטילת מכרסמים מזיקים.

אופן יישום החומר (גז, תרסיס, מוצק, נוזל ועוד) משפיע על פעולת החומר הרעיל בתכשיר ההדברה (החומר הפעיל) בייעודים השונים.

התאמת החומר לשימוש מתבצעת על ידי הוספת חומרי עזר הנקראים תוספים ממיסים, מְשַטחים, אבקות למיניהן ועוד.

תכשירי ההדברה מחייבים אישור מקדים ותהליך רישום במשרדי הממשלה השונים (משרד החקלאות והמשרד לאיכות הסביבה) המפקחים על אופן פעולת התכשיר, ייעוד התכשיר וקביעת כללי בטיחות הנהוגים לגבי כל תכשיר ותכשיר.

חומר פעיל – החומר הרעיל בתכשיר ההדברה. תכשירי ההדברה מורכבים מתערובת של חומרים פעילים (חומר אחד עד שלושה), אותם מוהלים בחומר בסיס המגדיל את נפח התכשיר. ריכוז החומר הפעיל נמדד בק"ג חומר פעיל לליטר או לק"ג תכשיר.

יעדי שימוש  – תכשירי הדברה שונים מיועדים לטיפול בפגעים שונים בחקלאות. להלן מגוון היעדים:

  • קטילת פטריות וחיידקים – קטילת פטריות וחיידקים הגורמים למחלות בצמחים.
  • אידוי קרקע (חומרים לחיטוי קרקע) – קטילת פטריות ומזיקים בקרקע לפני זריעה.
  • קטילת עשבים וחומרים משלכים (לשם השרת עלים) – קטילת עשבים מזיקים בשדה המתחרים על מים וחומרי הזנה.
  • קטילת חרקים ואקריות (מיני עכבישים) – קטילת חרקים הפוגעים בצמח ובפירות.
  • טיפול לאחר הקטיף (חומרים לשימור ואחסון פירות לאחר שנקטפו) – לצורך אחסון ממושך.
  • ויסות צמיחה (הורמונים לויסות הגדילה) – הגברת הגידול על ידי הוספת חומרים משפרי צימוח בחלקי הצמח השונים.
  • מְשָטחים וחומרי עזר שונים – משפרים את יעילות פעילות חומרי ההדברה.
  • מניעת מחלות חסר וריפוין (חומרים המכילים תוספי מזון לצומח) – הוספת חומרים מזינים לצמח.

תכשירי הדברה לטיפול בקטילת מזיקים בתברואה מיועדים למגוון יעדים:

  • קטילת חרקים כללי (מיועד לקטילת חרקים מעופפים ולא מעופפים ללא הפרדה)
  • קטילת חרקים מעופפים
  • קטילת חרקים לא מעופפים
  • קטילת עכבישים, אקריות, מכרסמים ואחר

[1] חומר פעיל הוא החומר הרעיל בתכשיר ההדברה.

[2] חומרים משלכים – משירי עלים.

,

תודה שאתם מבקרים בפורטל החקלאות המוביל אגרונט. אגרונט הוא פורטל חקלאות מקצועי וותיק שעוסק במגוון תחומי חקלאות של ירקות פירות וגידולי שדה גד"ש. בפורטל החקלאות חדשות לחקלאות, מאמרי חקלאות מובילים, זני ירקות ופירות חדשים, פורום חקלאות מקצועי עם מומחים לשאלות ותשובות שיענו על שאלות בתחום החקלאות. בנוסף מכרזים לחקלאות, לוח הודעות לחקלאות, חיפוש חברות לתחום החקלאות, חידושים של חברות חקלאיות, מחירי ירקות ופירות, הדרכה לגידולים חקלאיים, רשימת משווקים ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

התאמת סוגי מרססים לגידולים חקלאיים

20 בספטמבר 2025

לראשונה יש לישראל תוכנית אסטרטגית סדורה לצמצום אובדן ובזבוז מזון,

16 בספטמבר 2025

מי אתה, חרק? תשאלו את הבינה המלאכותית

31 באוגוסט 2025

האבוקדו הישראלי: כך הפך ה"סופר-פוד" למנוף של חקלאות ישראלית והצלחה גלובלית

31 באוגוסט 2025

חקלאות בסיכון משמעותי -משבר האקלים מאיים לצמצם את השטחים החקלאיים ברחבי העו...

11 באוגוסט 2025

מסע עומק אל תעשיית התה של סרי לנקה: מהמטע ועד כוס התה

16 ביולי 2025

התאמת סוגי מרססים לגידולים חקלאיים

20 בספטמבר 2025

לראשונה יש לישראל תוכנית אסטרטגית סדורה לצמצום אובדן ובזבוז מזון,

16 בספטמבר 2025

מי אתה, חרק? תשאלו את הבינה המלאכותית

31 באוגוסט 2025

האבוקדו הישראלי: כך הפך ה"סופר-פוד" למנוף של חקלאות ישראלית והצלחה גלובלית

31 באוגוסט 2025

שלום לך 👋
נעים להכיר.

הירשמו לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, כל חודש.

כדי להיות תמיד מעודכנים