מאת לוטי זילברמן מהנדסת כימיה תואר שני
פתגם סיני עתיק אומר ש-"יותר טוב לא לאכול שלושה ימים, ולא לעבור יום אחד מבלי לשתות תה". כיוון שהתפריט של רובנו כולל מזון מעובד וסוכר לרוב, פתגם זה הוא גם המלצה חכמה כיום.
בימי קדם התה היה חלק מהרפואה הסינית. התה התגלה במקרה בסין לפני יותר מ-5,000 שנים. האגדה מספרת שבזמן נסיעה של הקיסר שן נונג (Shen Nung) הוא ועוזריו עצרו למנוחה ביער. העוזרים הרתיחו מים שתייה במטרה לטהר אותה, ועלים יבשים משיח סמוך נפלו למים, ומיד נפוץ ריח נפלא במשקה שקיבל צבע צהוב. הקיסר טעם את המשקה, והתרשם מאד מהטעם וחש רעננות ומרץ. כך נולד התה.
פרסום
ברפואה העממית (תרופות "סבתא") התה ידוע כמטהר את הכבד מרעלים, מסייע כנגד חום ומטפל בבעיות מנטליות. מחקרים מדעיים ומבוקרים על תה החלו להופיע רק לפני כ- 30 שנה. העשור אחרון מתאפיין בתנופה במספר המחקרים שעוסקים בתה. מחקרים שנערכו בבני אדם, אפידמיולוגיים וקליניים, מראים קשר בין שתיית תה לבין מניעת מחלות וטיפול בהן.
בסקר שנעשה ב-2003 נמצא שתה הוא המשקה הנפוץ בעולם אחרי מים, מקדים בהרבה את הקפה, בירה, יין ומשקאות קלים. לפי הסקר רק בארה"ב שותים כ- 50 מיליארד ספלים בשנה.
במדריך שפורסם השנה על ידי חוקרים מאוניברסיטת מישיגן בארה"ב יש סקירה של עובדות ומצב הידע הקיים לגבי התה. החוקרים ממליצים שם על שתייה של 2-4 כוסות ביום.
למה בעצם לשתות תה?
פרסום
תה ידוע כעשיר בנוגדני חימצון, פוליפנולים היכולים למנוע סרטן, מחלות לב ומחלות אחרות על ידי:
- מניעת התפתחות תאים סרטניים
- הפחתת לחץ דם
- מפחית את הסיכוי להתקפי לב ומשפר את הספקת הדם ללב
- מפחית את רמת הכולסטרול הכללי והכולסטרול הרע (LDL)
