מרכזי הדרכה שהוקמו במסגרת פרויקט הדגל בהודו של סוכנות הסיוע הבינלאומי במשרד החוץ הישראלי, מסייעים לחקלאים בהודו להגדיל את היבולים וההכנסות הודות לטכנולוגיות ושיטות ניהול משופרות
שראל מהדקת את שיתוף הפעולה החקלאי עם הודו ומסייעת לחקלאים במדינה להגדיל את היבולים וההכנסות הודות לטכנולוגיות ושיטות ניהול משופרות, דיווח העיתון הכלכלי ההודי "אקונומיק טיימס". בה בעת, שיתוף הפעולה המוצלח בתחום החקלאי במסגרת פרויקט הדגל בהודו של סוכנות הסיוע הבינלאומי במשרד החוץ הישראלי (מש"ב), תורם גם לחיזוק הקשרים בין ישראל להודו, שהתהדקו מאז כניסתו לתפקיד של ראש הממשלה נרנדרה מודי.
במדינת הריאנה בצפון הודו טכנולוגיות חקלאיות ישראליות סייעו למגדלים מקומיים להגדיל את רווחיהם ולגוון את מקורות ההכנסה שלהם, הודות למעבר לגידול ירקות ופרחים. מנוג' בהאטיה, חקלאי מהאזור, סיפר לאקונומיק טיימס כי רווחיו הוכפלו פי עשרה לאחר שהחל לגדל ירקות בחממות בתנאים מבוקרים. "יש לי רווח נקי של 700-800 אלף רופי בשנה מגידול ירקות בחממות. כשגידלתי חיטה ואורז הייתי מרוויח רק 70-100 אלף רופי", אמר בהאטיה, אשר זנח לפני שנתיים את גידולי החיטה והאורז לטובת ירקות.
במסגרת פרויקט החקלאות ההודי-ישראלי שהחל בשנת 2008, מופעלים כיום מרכזי הדרכה חקלאיים ב-10 מדינות בהודו, בהן ביהאר, גוג'ראט, קרנאטקה, פנג'אב, אוטר פראדש, טאמיל נאדו ובנגל המערבית. "בשלב הבא, נשקול לפתוח מרכזים במדינות צפון מזרח הודו מלבד טלנגאנה, אנדרה פראדש ומדהיה פראדש", אמר דן אלוף, יועץ לענייני חקלאות, מדע ושיתוף פעולה בפיתוח בינלאומי, בשגרירות ישראל בהודו, לטיימס.
פרסום
החקלאים ההודים שעברו הכשרה במרכזים, הפיקו מכך תועלת רבה. "התחלתי לחלום בגדול ולחשוב בצורה אחרת", סיפר לטיימס ארון קומאר, חקלאי כפרי ממדינת הריאנה שעבר הכשרה באחד ממרכזי ההכשרה הישראלים. "עכשיו אני רוצה להשתמש באנרגיה סולארית להפעלת מערכת ההשקייה, מכיוון שחשמל מהווה אתגר גדול"
"כבר היתה לי מערכת השקייה בטפטפות ותכננתי להקים חממה. אבל במרכז נפתח בפני ידע עצום שמאפשר לנו לנצל יותר טוב את ההשקייה, חומרי ההדברה, ציוד חקלאי, ניהול נתונים, הכשרה בזריעה, קציר ושיווק על בסיס קבוע", הוסיף קומאר, שבבעלותו כעת שש חממות.
