כותבי הדו"ח מציינים לטובה את התוכנית הלאומית לביטחון המזון עד לשנת 2050 שיזם ומקדם השר במשרד
מהלכים נוספים של המשרד שהוזכרו לטובה בדו"ח: הגדלת מכסת העובדים הזרים בחקלאות מ-30,000 ל-70,000 והפחתת מחירי המים לחקלאים
שר החקלאות וביטחון המזון ח״כ אבי דיכטר: ״ממצאי דו"ח ה-OECD שפורסם בסוף השבוע האחרון, מלמדים כי אנו בכיוון הנכון. ידענו גם בזמן המלחמה ותחת אש, להסתכל כמשרד וכמדינה קדימה ולמעלה״
פרסום
״העובדה שתוך כדי מלחמה בחזיתות הרבות, ידע משרד החקלאות להוביל תכנית לאומית לביטחון המזון ובתוך כך להגדיל את הייצור החקלאי המקומי, בין היתר בזכות החלטת ממשלה שיזם המשרד להגדיל את מכסת העובדים הזרים בישראל מ-30 אלף ל-70אלף עובדים – כל אלו תרמו עפ"י ה-OECD ליכול העמידה של החקלאות הישראלית בתקופה של משבר ביטחוני קשה שעברנו״
״נמשיך במאמצינו להוזיל את מחירי המים לחקלאות ובדגש על מי הקולחין המטוהרים והגדלת הקרקעות החקלאיות, כדי לעמוד ביעד של הגדלה בשליש של התוצרת החקלאית של ירקות ופירות המיוצרת בארץ בעשור הקרוב.
אני מברך את החקלאים וכן את עובדי המשרד על עשייתם הרבה. ה-OECD אמר את דברו, אנחנו נדאג לכל השאר, עם החקלאים ומולם״
ארגון ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (Organization for Economic Co-operation and Development), פרסם בסוף השבוע האחרון את הדו"ח השנתי שלו אודות המדיניות החקלאיות במדינות החברות בו, לשנת 2024. כמידי שנה בדו"ח זה נסקרת המדיניות החקלאית במדינות הארגון על בסיס ההמלצות המקצועיות וההחלטות של מוסדות הארגון למדיניות חקלאית יעילה ובת קיימא. השנה, כותבי הדוח מציינים את עמידותה של החקלאות הישראלית בתקופה של משבר ביטחוני, באמצעות צעדים שקידם המשרד כמו התוכנית הלאומית לביטחון המזון, הוזלת מחירי המים לחקלאות, שיקום ופיתוח אזורי החקלאות בעוטף והגדלת מכסת העובדים הזרים.
אחרי תקופה ממושכת של מלחמה, הדו"ח משבח את מאמצי המשרד בשיקום אזור עוטף עזה, בשיתוף מנהלת "תקומה", במסגרתם הושקעו מעל 480 מיליון ₪ בפרויקטים שונים שבמרכזם שיקום תשתיות חקלאיות, הקמת משקי מודל ועידוד צעירים לקחת חלק בחקלאות הישראלית. כותבי הדו"ח מציינים לטובה בהקשר זה את התוכנית הלאומית לביטחון מזון שמוביל המשרד, במטרה להבטיח אספקת מזון סדירה ובריאה לכל אזרחי ישראל, גם בשגרה וגם בחירום. הם מתארים את הצעדים לחיזוק חוסן אספקת המזון הלאומית, תוך התמקדות בהגדלת הייצור החקלאי המקומי והשקעה במחקר ובפיתוח. בהקשר זה אף מצויין כי מחקר ופיתוח מהווה מעל 20% מתקציב החקלאות השנתי, שמציבים את ישראל כמובילה בטכנולוגיה חקלאית. הדוח מתייחס גם להגדלת מכסת העובדים הזרים שהוביל המשרד, מ-30,000 ל-70,000 עובדים זרים, בשל המחסור בכוח אדם שנוצר בעקבות המלחמה.
ממצאי הדו"ח מעלים כי חקלאי ישראל נהנים מתמיכה תקציבית דומה לזו של מדינות ה-OECD, וקטנה ביחס לחקלאי האיחוד האירופי ובריטניה. עם זאת, הדו"ח מדגיש כי 91% משיעור התמיכה מגיע מאמצעי תמיכה הנחשבים כמעוותים סחר (בעיקר תמיכה במחירי שוק, סובסידיות תלויות תפוקה). נתון זה נותר גבוה פי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD ואף עלה ב-2% ביחס לשנה שעברה. זאת בשל בשל המשך התמיכה במחירי שוק מקומיים וקיומם של מכסי המגן במספר מוצרי בשר וחלב. לפי נתוני הדו"ח, מכסי המגן והתמיכה במחירי השוק הם פחות יעילים. הדו"ח גם מדגיש כי בבחינת סך התמיכות בחקלאות הישראלית, כולל השירותים הכלליים שהמדינה מעניקה לחקלאים, ישראל נמצאת ברמה נמוכה משמעותית מממוצע מדינות ה-OECD, רק 0.31% מהתמ"ג. כלומר, מחצית מהממוצע במדינות אלו. נושאים אלו מחזקים את מדיניות משרד החקלאות וביטחון המזון אשר מעוניין לעבור למנגנון של תמיכות ישירות לטובת עידוד החקלאים וחיזוק ביטחון המזון של אזרחי המדינה.
פרסום
מחברי הדו"ח מתייחסים גם לבצורת שפקדה את ישראל ולמהלך שנקט המשרד להפחתת תעריפי המים לחקלאים בשיעור של 57-25% מתעריפי החריגה שנקבעו בשנה שעברה, תוך תמיכה באזורים מנותקי מים בצפון הארץ, שספגו ירידה של כ-30% בכמות המים לעומת השנה שעברה.
הדו"ח מדגיש הישגים נוספים של המשרד, בהם חקיקת חוק הדבש, המסדיר את ענף הדבוראות ושירותי ההאבקה ומאזן בין צרכי מגדלי הדבורים לבין הגנה על שטחים חקלאיים, וכן תמיכות ישירות שקידם המשרד מענפים שנפגעו מפתיחת ייבוא או מייבול נמוך, כמו תמיכות ישירות בהיקף של 12 מיליון ₪ במגדלי עגבניות ובהיקף של 40 מיליון ₪ במגדלי זיתים לשמן. צוינו לטובה גם השקעות סיבתיות בהיקף של עשרות מיליוני ₪ לטיפול בפסולת חקלאית ובעידוד חקלאות בת קיימא. בפרק שעוסק במדיניות הסחר, הדו"ח מציין את הרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים של ישראל בתחום החקלאות, לרבות הסכמי הסחר החופשיים החדשים עם גואטמלה וויאטנם שנכנסו לתוקף בשנת 2024, וכן משא ומתן מתקדם על הסכמים נוספים עם הודו, סין, קוסטה ריקה ובחריין.
לפרק העוסק בישראל בדו"ח המלא של ארגון ה-OECD לחצו כאן >>
