בעוד ענפי חקלאות אחרים מתמודדים עם אתגרים מורכבים וטלטלות בשווקים, ענף האבוקדו הישראלי ממשיך לצמוח ולשגשג. הוא מוכיח שוב ושוב כי הוא אחד מעמודי התווך של החקלאות המודרנית בישראל, לא רק בזכות האיכות הגבוהה של הפרי אלא גם בזכות יכולתם של המגדלים והיצואנים הישראלים להסתגל במהירות לשינויים בשוק העולמי. עונת היצוא הנוכחית, עם נתונים מרשימים של כ-120 אלף טונות שצפויים לצאת מישראל, מהווה עדות נוספת להצלחתו של ה"אב הכי חם" בעולם.
ההצלחה של האבוקדו בולטת במיוחד על רקע קריסתו של ענף יצוא מקביל – המנגו. בעקבות מכסים שהוטלו על יבוא מנגו מברזיל לארה"ב, השוק האירופי הוצף בסחורה, מה שהוביל לקריסת מחירים. מול התמונה הקודרת הזו, האבוקדו מציג חוסן מרשים. הסיבה לכך פשוטה: הביקוש לאבוקדו בעולם ממשיך לעלות באופן עקבי ומתמיד, וגובר על ההיצע הקיים. מעמדו כ"סופר-פוד", עשיר בוויטמינים ובשומנים בריאים, הפך אותו למוצר מבוקש בכל קנה מידה, מה שמאפשר לו להתמודד בהצלחה עם שינויים פוליטיים, ואף לנטרל קריאות לחרם מצד גורמים מסוימים. כפי שהסביר איתן צבי, מנכ"ל חברת גליל אקספורט, הביקוש הבלתי פוסק מבטיח שהשיקולים המסחריים יגברו על השיקולים הפוליטיים.
כדי להבטיח נוכחות בשווקים הבינלאומיים לאורך כל השנה, גם כאשר עונת הגידול הישראלית מסתיימת, החברות הישראליות נוקטות בגישה חדשנית: הן מקימות מטעים מחוץ לישראל. גליל אקספורט, למשל, השקיעה בחוות ענקית בפרו, וגרנות, בשיתוף פעולה עם איש העסקים יעקב שחר, הקימה חווה מרשימה בקניה. מהלך זה לא רק מבטיח רצף אספקה, אלא גם הופך את הידע והטכנולוגיה החקלאית הישראלית למנוף של יצוא חקלאי במדינות אחרות.
ההתפתחות המרשימה אינה נעצרת בגבולות היצוא. גם בישראל, ענף האבוקדו נמצא בתנופה מחודשת. מדי שנה ניטעים שטחים חדשים של מטעי אבוקדו, וכיום השטח הכולל של הגידולים חצה את רף 150 אלף הדונמים. זוהי עדות לכדאיות הכלכלית ולביטחון הרב של המגדלים בענף. בנוסף, חלה קפיצה טכנולוגית משמעותית בכל שלבי הגידול והטיפול בפרי. מכוני מיון חדשים, המשלבים ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית, מאפשרים לסווג ולמיין את האבוקדו בדיוק ובמהירות חסרי תקדים, ובכך מבטיחים שרק הפירות האיכותיים ביותר יגיעו לשווקי העולם. כל אלה הופכים את האבוקדו לא רק לפרי טעים ובריא, אלא גם לסמל של חקלאות ישראלית מתקדמת, יצוא מצליח ושותפות גלובלית.































