כ-24.3 מיליארד ש"ח בשנה מתבזבזים: המלחמה הגדילה את היקף אובדן המזון בישראל ב-1.6 מיליארד ש"ח נוספים שמתגלגלים לכיסו של הציבור
הדו"ח השנתי של לקט ישראל ו-BDO לשנת 2023 ומחצית 2024 בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, חושף את היקף אובדן המזון וההשלכות של מלחמת חרבות ברזל על הביטחון התזונתי
על רקע מלחמת "חרבות ברזל" הדו"ח השנתי של לקט ישראל ו-BDO חושף תמונה מטרידה של בזבוז המזון בישראל. במהלך שנת 2023, אבדו 2.6 מיליון טונות מזון, בשווי של 24.3 מיליארד ₪. מדובר בעלייה אפקטיבית של 3% לעומת השנה הקודמת, כאשר אובדן המזון מהווה כיום 1.3% מהתוצר הלאומי ומגיע ל-38% מכלל המזון המיוצר בישראל.
פרסום
הדו"ח, שנערך על ידי BDO בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, ומתבסס על נתוני הלמ"ס מציג ניתוח מקיף של השפעות מלחמת חרבות ברזל על אובדן מזון והביטחון התזונתי בישראל. המלחמה הוסיפה נזק כלכלי של 1.6 מיליארד ₪ ב-9 חודשי המלחמה הראשונים (עד סוף יוני 2024), מתוכם כמיליארד ₪ בשל אובדן מזון ישיר, 200 מיליון ₪ מנזקים סביבתיים, ו-370 מיליון ₪ מעלויות בריאותיות בשל הגידול באי-הבטחון התזונתי.
הפגיעה בחקלאות הישראלית הייתה משמעותית במיוחד, כאשר 32% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי העימות בדרום ובצפון. הירידה החדה במספר העובדים הזרים, שהגיעה עד ל- 59% בחודשים הראשונים למלחמה, גרמה לאובדן של 228 אלף טון תוצרת חקלאית. מדובר במזון שיכול היה להזין מאות אלפי משפחות בתקופה קריטית זו.
מאחורי המספרים היבשים מסתתרת מציאות קשה – 1.5 מיליון ישראלים חיים כיום באי-ביטחון תזונתי, גידול מ-1.4 מיליון בשנת 2022. מספר זה צפוי לעלות בחדות בשל המצב הביטחוני והכלכלי המתמשך. ההשלכות ניכרות גם בהיבט הכלכלי, כאשר המשק משלם 5.5 מיליארד ₪ בשנה על הוצאות בריאות עודפות הקשורות לתזונה לקויה, עלייה מ-5.2 מיליארד ₪ בשנה הקודמת.
הנתונים מלמדים כי כמחצית מהמזון האבוד – 1.2 מיליון טונות בשווי 8.6 מיליארד ₪ , הוא מזון ראוי למאכל ובר הצלה. פוטנציאל ההצלה העיקרי נמצא בשלב הקמעונאות וההפצה (4.5 מיליארד ₪) ובשלב החקלאי (2.1 מיליארד ₪). הצלת מזון זה יכולה לתת מענה מלא ולסייע לביטחון התזונתי של כלל אזרחי המדינה והאוכלוסיות הנזקקות בפרט וכך גם לצמצם את הפערים החברתיים שהולכים ומעמיקים. .
מעבר לפן החברתי, אובדן המזון מהווה גם נזק סביבתי בהיקף של 4.1 מיליארד ₪ בשנה. סכום זה כולל 1.6 מיליארד ₪ באובדן משאבי טבע, 1.6 מיליארד ₪ בפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר, ו-0.9 מיליארד ₪ בעלויות טיפול בפסולת מיותרת.
"המלחמה חשפה את השבריריות של מערכת המזון בישראל," אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "228 אלף טון של תוצרת חקלאית הלכו לאבדון במהלך בחודשי הלחימה, בזמן שמשפחות רבות הצטרפו למעגל העוני. המשבר הנוכחי מדגיש בצורה ברורה את הצורך בשינוי מערכתי – איננו יכולים להמשיך ולהסתמך על גורמים חיצוניים כדוגמת ייבוא על מנת למזער את תופעת הרעב שהולך ומעמיק בישראל. מלחמת חרבות ברזל מספקת הזדמנות ברורה לבצע שינוי תפיסתי – שילוב הצלת מזון כחלק אינטגרלי מהחוסן הלאומי. הדו"ח מוכיח במספרים: השקעה של שקל בהצלת מזון מחזירה למשק פי עשרה ומטיבה עם עשרות אלפים מאזרחי המדינה. בעלות של 1.2 מיליארד ₪ נוכל להציל מזון בשווי 4.3 מיליארד ₪ ולחסל את אי הביטחון התזונתי בישראל. זוהי לא רק החלטה כלכלית נכונה, אלא גם מוסרית. לאחר שנים של המלצות ושותפות יחד עם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בדוח אובדן המזון, הצעד המשמעותי שהמשרד להגנת הסביבה מקדם לגיבוש תוכנית לאומית יחסוך כסף רב לקופת המדינה לצד פעילויות אקטיביות שימנעו אובדן ובזבוז מזון ובאמצעותם יבטיחו את הביטחון התזונתי של אזרחי המדינה."
לאור הממצאים, הדו"ח מציע שני צעדים מרכזיים לפתרון: קביעת יעד לאומי לצמצום אובדן המזון, והקמת צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון. התוכנית המוצעת תכלול מנגנונים להצלת מזון לטובת משפחות הנזקקות, תוך ליווי והכוונה תזונתית מקצועית.
רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "צמצום אובדן ובזבוז מזון הוא אתגר סביבתי, חברתי וכלכלי מהמעלה הראשונה. המשרד להגנת הסביבה מוביל זה תקופה עבודת מטה בין-משרדית ראשונה מסוגה, יחד עם משרד החקלאות וביטחון המזון, לגיבוש תוכנית לאומית לצמצום התופעה. הדו"ח של לקט ישראל מחזק את הצורך הדחוף במהלך זה, ואנו פועלים להשלמתה של תוכנית פעולה הכוללת יעדים, מדדים וכלי מדיניות ישימים".
פרסום
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "בשגרה ובחירום, הנגשה של תזונה בריאה ואיכות התזונה משפיעים באופן משמעותי על בריאות הציבור. לאירועי מלחמת "חרבות ברזל" יש השפעות בתחומים רבים על בריאות הגוף והנפש. על פי הדוח הנוכחי, למלחמה השפעה גם על אי-ביטחון תזונתי. ההערכה היא שכ-1.5 מיליון ישראלים חיים כיום באי-ביטחון תזונתי, ושעלויות הבריאות המתלוות לכך עומדות על כ -370 מיליון ₪. אנו נדרשים לשתף פעולה לצורך הצלה והנגשה של מזון בריא ברוח המלצות התזונה הלאומית של משרד הבריאות, זאת על מנת להבטיח כי מזון בריא יהיה נגיש וזמין לכל משק בית".
חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדו"ח: "אובדן מזון של 24.3 מיליארד ₪ מהווה כחמישית מתקציב הבטחון המוגדל של ישראל. עלות אובדן המזון מתגלגלת לכיסו של הציבור ומגדילה את הנטל הכלכלי שגדל בעקבות המלחמה. הדו"ח מצביע על החשיבות של בטחון תזונתי בשגרה ובחירום. הנזקים הבריאותיים כתוצאה מאי-בטחון תזונתי הגיעו ל- 5.5 מיליארד ₪, וזאת בנוסף לנזק סביבתי של 4.1 מיליארד ₪. המלחמה מגדילה עלויות אלה כאשר גורמת לגידול באובדן תוצרת חקלאית במקביל לפגיעה בכח הקניה של מזון, בעיקר של אוכלוסיות מוחלשות, כתוצאה ממחירה הכלכלי של המלחמה. במסגרת מדיניות השיקום שלאחריה, יש לחזק את החוסן הכלכלי של החקלאות בישראל, להבטיח הקטנת היקף אובדן מזון בשגרה ובחירום, ולגבש מדיניות לאומית להצלת מזון. כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר תועלת משקית של 10.3₪, ולכן מהווה השקעה לאומית כחלק ממאמצי חיזוק הכלכלה לאחר המלחמה."
לדו"ח המלא:
