דף הבית / מאמרי חקלאות / מזון מהונדס גנטית – האם זה מסוכן או מועיל?

מזון מהונדס גנטית – האם זה מסוכן או מועיל?

אינדקס חברות וספקים

מאת לוטי זילברמן מהנדסת כימיה תואר שני(MSc)

פרסום

עם התמחות בתרופות,תזונה,וסביבה

בסוף המאה הקודמת העניין הציבורי במזון שעבר שינויים גנטיים בתהליכי הנדסה גנטית גרם לפעלתנות רבה של אירגונים סביבתים באירופה, וביחוד בקרב קבוצות ציבוריות שהתנגדו למזון מהונדס. מחקרים שנויים במחלוקת גרמו למנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לארגן שלושה כנסים פתוחים בשיקגו, וושינגטון ואוקלנד, על מנת לקבל חוות דעת ציבורית ולהתחיל להכין תקנים מחייבים בנושא לפיקוח ולאישור הממשלה.

 

מה זה בעצם מזון מהונדס גנטית?

ההגדרה GMfoods או GMO (מזונות או אורגניזמים שעברו שינוי גנטי) נמצאת בשימוש במיוחד בהקשר ליבולים של צמחים המיועדים לשימוש באנשים או בחיות, המבוססים על פיתוח של טכניקות מתקדמות בביולוגיה מולקולארית. צמחים אלה עברו שינוי במעבדה על מנת לשפר מאפיין נדרש, כגון עמידות לחמרי הדברה או עלייה בכמות המזינים. בדרך כלל קשה היה לשפר מאפיינים אלה בשיטות סטנדרטיות, שמחייבות הרבה עבודה והרבה זמן. ההנדסת הגנטית יכולה לפתור בעיות אלה בדיוק הנדרש ובאופן מהיר. ההנדסה הגנטית יכולה ליצר צמחים עם גנים מדוייקיים בזמן קצר ביותר ובדיוק גבוה. החוקרים מסוגלים לבודד גן שיכול להיות יציב לבצורת. הגן יכול לעבור מצמח לצמח וגם גנים שהמקור שלהם אינו מצמחים ניתנים לשימוש, כגון גנים מחיות ובקטריות.

 

הדוגמה המוכרת ביותר הוא ה-B.t , גנים הנמצאים בתירס ובגידולים אחרים. B.t Bacillus thuriginesis' הוא בקטריה טבעית המיצרת חלבונים  גבישיים שהם קוטלי זחלים וחרקים.

כיום ניתן בשיטות של הנדסה גנטית להעביר גנים רצויים מצמח לצמח או מחיה לצמח ולהפך.

 


כמה מהיתרונות של מזון מהונדס גנטית

אוכלוסיית העולם מונה כבר יותר מ-6 מיליארד בני אדם וצפוייה להכפיל את עצמה ב-50 השנים הקרובות. אספקת מזון לכמות כזו של האוכלוסיה היא אתגר משמעותי שעומד בפני האנושות. ההנדסה הגנטית עשוייה לפתור את הבעייה בכמה דרכים:

  • יותר מזון מזין
  • מזון יותר טעים
  •  צמחים עמידים למחלות ובצורת עם צריכה פחותה של מים ודשנים
  • ירידה בשימוש בחומרי הדברה
  • מזון זמין יותר וזול יותר עם חיי מדף ארוכים
  • גידול מהיר יותר של חיותוצמחים למאכל
  • מזונותעם מאפייניים רצויים, כגון תפוחי אדמה שסופגים פחות שומן בזמן הטיגון
  • מזון רפואי שיכול להיות בשימוש כחיסונים או טיפולים רפואים אחרים. חוקרים עובדים לפתח חיסון אכיל בעגבניות ותפוח אדמה. החיסונים האלה יהיו קלים יותר לשינוע, איחסון וטיפול, במקום החיסונים כיום שניתנים בזריקה.
  • ניקוי קרקעות מזוהמות עם מתכות כבדות. לא כל הצמחים שעברו שינוי גנטי מיועדים לתזונה. קרקעות ומי תהום ממשיכים להיות בעיה של זיהום, במיוחד במתכות כבדות. עצים שעברו שינוי גנטי הם יכולים להיות בשימוש לניקוי קרקעות ממתכות כבדות.

 

כמה נפוצים היבולים שעברו שינוי גנטי? על איזה צמחים מדובר?

לפי ה-FDA ומשרד החקלאות של האמריקאי, יותר מ40 צמחים השלימו בחינה לדרישות על מנת להכנס לשוק. הדוגמאות כוללות עגבניות ומלון שעברו המבשילות מהר יותר. גרעיני סויה וקנה סוכר עמידים לחמרי הדברה, תירס וכותנה עם עמידות גבוהה לחרקים ומזיקים אחרים. לא כל המוצרים הללו נמצאים בסופרמרקטים אבל הם נמצאים במזון מעובד כגון שמנים צמחים למאכל, דגני בוקר המכילים כמויות זעירות (באחוזים) של חומר גלם שעבר שינוי גנטי. גרעיני סויה ומאכלים הנגזרים מהם (כתוסף במזון בדיאטות) הם חלק גדול  מהחשיפה למוצרים מהונדסים גנטית.

בשנת 2000 היו 13 מדינות בהם גידלו יבולים מהונדסים גנטית בכמות מסחרית. מהן 68% מהיבולים גדלו בארצות הברית. בהשוואה ארגנטינה, קנדה, וסין גידלו רק 23%, 7%, ו1% בהתאמה. מדינות אחרות שהתחילו לגדל יבולים מהונדסים בשנת 2000 בכמויות מסחריות הם אוסטרליה, בולגריה, צרפת, גרמניה, מקסיקו, רומניה, דרום אפריקה, ספרד, ואורוגאי.

 

מי הם המתנגדים למזון מהונדס גנטית?

מדענים ופקידי ממשל, פעילים סביבתים, איגודים מקצועיים, נציגי הציבור מאוד מודאגים ממזון שעבר שינוי גנטי ומתלוננים על העוסקים בחקלאות החושבים על הרווחים שלהם מבלי להיות מודאגים מהסכנות האפשריות.הדאגה להשלכות של השימוש במזון מהונדס גנטית היא חזקה וחוצה מגזרים. אפילו הותיקן והנסיך מוולס פירסמו חוות דעת כנגד.

הדאגות העקריות סובבות סביב

  1. נזק לסביבה
  2. סכנה בריאותית
  3. כלכלה

 

הסכנות הסביבתיות

  • נזק לא צפוי ליצורי חיים אחרים. לאחרונה התפרסם בירחון NATURE  שהפולן מה-B.t, מהתירס, גרם למוות של מספר רב של זחלי פרפרים

ה B.t  אינו רעל סלקטיבי המחסל רק מזיקים בחקלאות מבלי לגרום נזק לחרקים אחרים.

יש וויכוח סביב הנושא באירגון להגנת הסביבה האמריקאי (EPA) ומשרד החקלאות שם.

  • לגבי החומרי הדברה תהיה ירידה בשימוש בהם, אך יש להניח שגם חרקים יפתחו עמידות לB.t  או ליבולים אחרים שעברו שינוי גנטי על מנת ליצר את חומר הדברה עצמו
  • העברת גנים לזנים שלא במתכוון -גנים מצמחים שעברו שינו גנטי יכולים לעבור לצמחים בשטחי גידול סמוכים לצמחים מהונדסים. יש וויכוח בין היצרן של זנים מהונדסים MONSANTO שבארצות הברית ובין חקלאים הטוענים שצמחים משטחים סמוכים משנים את היבולים שלהם. היצרן טוען מנגד שהם קיבלו שינוי גנטי מבלי לשלם עליו.

אחד הפתרונות שמנסים הוא לקבוע שטחי הפרדה בין אזורי גידול מהונדסים ולא מהונדסים. זה כמובן פתרון בעייתי כי הוא מחייב שטחי הפרדה גדולים מאד.

 

סכנה לבריאות של אנשים

  • אלרגיות – הרבה ילדים בעולם הם פיתחו אלרגיות קטלניות לבוטנים, אגוזים ומזונות אחרים. קיים חשש ששינויים גנטיים יהפכו צמחים לגורמי אלרגיה חדשים. ההצעה למשל להכניס גן מאגוז ברזיל בסויה נדחתה בגלל החשש לתגובות אלרגיות לא צפויות. זה דורש בדיקות קפדניות של המזון שעבר שינוי גנטי על מנת למנוע השלכות מסוכנות.
  • תופעות לא צפויות לבריאות – הדאגה לגבי ההשפעה של המזון המהונדס תופסת תאוצה. במאמר שהתפרסם בירחון LANCET נבחנה ההשפעה של תפוחי אדמה שעברו שינוי גנטי על המעי הגס של עכברים, ביחס לתפוחי אדמה ללא השינוי גנטי. נמצא שינוי משמעותי במעי הגס. גם כאן יש כאלה שלא מסכימים עם תוצאות המחקר.

למרות זאת באופן כללי אין עדויות מדעיות המוכיחות שמזון מהונדס גנטית מסוכן.

 

דאגה כלכלית

הפיתוח של מזון מהונדס גנטית זה תהליך ארוך ויקר, וכמובן חברות הביוטכניקה בחקלאות מצפות להחזיר את ההשקעה. חלק מהצמחים והטכנולוגיות של שינויים גנטיים קיבלו הכרה כפטנטים. המשמעות היא שהגנה שמקנים הפטנטים תוביל לייקור מחירי הזרעיים ותושבי מדינות עולם שלישי יתקשו לקנות אותם. זה כמובן לא פותר את הבעיה של הרעב.

 

האם יש תחיקה בתחום מזון מהונדס גנטית ומה תפקיד הממשלה?

ממשלות בעולם מנסות לעקוב אחר ההשפעה של המזון החדש ולתת אישורים.

  • ביפן החל מ-2001 משרד הבריאות מחייב בדיקה של המזונות האלה. לפני זה היה חוק לא מחייב. בסופרמרקטים ביפן אפשר למצוא מזונות מהונדסים גנטית וגם ירקות ופירות שלא עברו את השינוי. הלקוחות מעדיפים את הפירות והירקות ללא השינוי.
  • בהודו אין גידולים מהונדסים גנטית ואין בסופרמרקטים מזונות כאלה, לפחות כרגע. הממשלה ההודי עוקבת אחר המחקרים בנושא. זאת למרות הקושי לספק את צרכי המזון של אוכלוסיה של יותר ממיליארד תושבים, הגדלה במהירות, ועם מספרים עצומים של עניים.
  • חלק מהמדינות בברזיל אסרו מזון מהונדס גנטית, והמכון להגנת הצרכן בברזיל ביחד עם גרין פיס קבעו עונש על יבוא של יבולים מהונדסים. חקלאים ברזילאים הבריחו בכל זאת זרעי סויה מהונדסים על מנת להתמודד בתחרות היצוא עם מדינות אחרות.
  • באירופה המתנגדים פעילים מאד. הסיבה קשורה במשברים בתחום המזון שקרו ביבשת בשנים האחרונות. באנגליה התפרצה מגיפת הפרה המשוגעת ובבלגיה נתגלה מזון מזוהם בדיאוקסין. מיקרים אלו גרמו לחוסר אמון של הציבור בספקי המזון באירופה ואזרחים לא מאמינים לנתונים רשמיים בנושא מזון מהונדס. באירופה יש חוק הדורש סימון מזונות מהונדסים. כל מזון המכיל יותר מ-1% מרכיבים מהונדסים חייב להיות מסומן.
  • בארצות הברית תהליך החקיקה בעיתי כיוון שישנן שלוש סוכנויות ממשלתיות בתחום המזון. ה-EPA (Environmental protection Agency) בוחנת את ההשפעה הסביבתית מזון מהונדס, משרד החקלאות (הUSDA – United State Department  of Agriculture) צריך לעריך האםהצמח בטוח לגידול, וה-FDA (Food and Drug Administration ) מעריכה אם המזון המהונדס בטוח לאכילה.

 

איך אנחנו יכולים לדעת אם מוצר מכיל מזון מהונדס?

פרסום

יש להניח שזה מסומן על התווית. הבעיה היא שלא בכל העולם יש חובה לציין זאת, וגם בארצות בהן יש חובה, מופיע קוד שספק אם הוא ידוע לציבור. בכתבה שפירסמתי לפני מספר חודשים בירחון "חיים אחרים" בנושא סימון מזונות, ציינתי שבמזונות מהונדסים הסימון מורכב מ-5 ספרות המתחילות בספרה 8  (לדוגמה86584).

גם בנושא הסימון יש גם וויכוח גדול בין החקלאים והציבור. החקלאים טוענים הסימון לא צריך להיות מחייב אלא רק אם יש דרישה מהשוק. נציגי הצרכנים דורשים מנגד שיהיה חוק מחייב. לצרכן יש זכות לדעת מה הוא אוכל.

ה-FDA טוען שהמזון שמזון מהונדס הוא כמעט זהה למזון שלא עבר שינוי. הסימון פותח פתח להרבה בעיות טכניות, שיטות בדיקת המזון לא מספיק רגישות לזיהוי כמויות קטנות (מתחת ל-1% ), וכל אלה ייקרו את המחיר לצרכן. הבעיה היא גם לחנך את הציבור שמזון מהונדס גנטית לא צריך להיות כל כך מפחיד, ואיך לקרוא התווית ולהבין מה שכתוב. המגדלים מצידם חוששים לאבד את אמון הציבור.

 

מה יש לזכור בנושא מזון מהונדס גנטית

לפי הגדרת הארגון הבריאות הבינלאומי ((WHO הנדסה גנטית זה שינוי ה-DNA בדרך לא טבעית. מזון מהונדס גנטית מתוכנן לשיפור המוצר כגון האצת קצב הגדילה, שיפור הטעם,עמיד עמידות במחלות, פחות תלות בחומרי הדברה, יותר זול ונחשב יותר מזין.

מזון מהונדס גנטית הוא בעל פוטנציאל לפתור את בעיית הרעב העולמי ולהפחית את השימוש בחמרי הדברה. ממשלות חייבות לדאוג לבדיקות של המזון, תחיקה וסימון ברמה בינלאומית.

הרבה אנשים סבורים שמזון מהונדס הוא בלתי נמנע בעתיד, ולמרות זאת צריך לנקוט בכל האמצעים על מנת למנוע פגיעה בבריאות ובסביבה. ה-FDA לא רואה הבדל בריאותי בין מזון שעבר שינוי גנטי וזה שלא עבר. נכון, יש לנו אין סוף כימיקלים בתוך המזון הרגיל (צבעי מאכל, חומרי משמרים) וכולם מצויינים עם קודים. אם באמת רוצים להבין אותם, צריכים לבוא עם אנציקלופדיה לקניות לבלות זמן רב עבור בקניה של כל פריט ברשתות מזון.

כרגע אי אפשר לבדוק האם מזונות שלנו מכילים חומרים מהונדסים. הסכנה הגדולה היא לאלה הסובלים מאלרגיות, אם אחד המרכיבים מכיל גנים שמקורם באגוזים.

לאלה הסובלים מאלרגיות יש אפשרות להשתמש רק במזון בגידול אורגני. למיטב ידיעתי, כאן אין שימוש בזרעים מהונדסים.

לפי סקר לא מחייב, שערכתי ברשתות מזון, מצאתי מספר שמנים מיובאים, שמן גרעיני ענבים,שמן זית ועוד, שיש להם את הסיפרה "8" לפני הקוד, כמו גם בקמח תירס ותכשירים קוסמטיים.

בארץ אין כיום חוק המחייב סימון, אבל הנושא מטופל על ידי שתי ועדות:

  1. הוועדה למזון חדש של משרד הבריאות הדנה בבטיחות המזון
  2. הוועדה הראשית לצמחים מהונדסים של משרד החקלאות

בישראל מתקיים מחקר רב ומתקדם מאוד בנושא הנדסה גנטית בצמחים.

כיום אין בארץ גידולי צמחים מהונדסים למטרות מסחריות , ולכן אין תוצרת חקלאית מקומית שעברה הנדסה גנטית.יתכן יבוא של מוצרים מוגמרים המכילים רכיבים מהונדסים גנטית וגם שימוש בתעשיית המזון בחומרי גלם מהונדסים גנטית המיובאים מארצות הברית ומדינות אחרות, בעיקר בתירס, סויה וקנולה.

 

לסיכום, אין לאן לברוח ממזון מהונדס, אבל לאלו שסובלים מאלרגיה מומלץ לקנות אוכל עם סימון 100% אורגני. בארצות הברית ובקנדה אסור לסמן 100% אורגני אם ישנם מרכיבים שעברו שינוי גנטי. יש כאן בעיה נוספת והיא שהמוצרים האורגניים יקרים יותר.

Print Friendly, PDF & Email
מצטרפים לדף הפייסבוק של אגרונט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל אגרונט

אנו שמחים להביא בעמוד זה מידע לתועלת הציבור. יחד עם זאת התכנים אינם מהווים עצה, המלצה או את עמדת האתר , ועל כל משתמש לבחון את המידע ולשקול איזה שימוש ראוי לעשות בו, רשימה זו אינה ממצה ואינה תחליף לייעוץ משפטי. אין באמור לגרוע מהאמור בתקנון האתר, לרבות בנוגע להגבלת אחריות. מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר/ כמו כן אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
הרשמו לניוזלטר