דף הבית / מאמרי חקלאות / מדוע חברי הקיבוצים מופלים לרעה בזכויות בחלקות המגורים?

מדוע חברי הקיבוצים מופלים לרעה בזכויות בחלקות המגורים?

אינדקס חברות וספקים

"לא ניתן עוד להתעלם מהשאלה כיצד התדרדר מעמדם של

פרסום

חברי הקיבוצים לשפל כזה שמאפשר להפכם לאזרחים סוג ב"

 

מאת: גיל שינה, קיבוץ בית אורן, חבר הועד הציבורי "כאן ביתי"

 

 

מועצת מקרקעי ישראל אישרה לאחרונה את מסקנות ועדת הבר, שכוללות בתוכן אפליה קשה נגד חברי הקיבוצים בכל הקשור להיוון הזכויות בדירות המגורים. בעוד שבמבצעי ההיוון שנערכו במגזר העירוני נדרשו החוכרים לשלם כ-4% עבור רישום דירתם בטאבו, מהקיבוצים ידרש לפי המלצות סכום הגבוה פי 10!  – 900% יותר מאשר החוכר העירוני.

 

קל לשער שאם מועצת מקרקעי ישראל היתה מחליטה לגבות מתושב ערבי או עולה מרוסיה או אתיופיה סכום הגבוה פי 10 מכל תושב אחר היו אמות הסיפים במדינה רועדות עד לביטול ההחלטה ובצדק. כשמדובר בבני ההתישבות העובדת הכל מותר וההחלטה עברה בשקט כמעט מוחלט. יש להניח שבג"צ, שידרש לנושא בקרוב, יביא לביטול החלטה מפלה זו, אבל בינתיים אי אפשר להתעלם מהשאלה כיצד קורה שמעמדם של חברי הקיבוצים במדינת ישראל התדרדר לשפל כזה שאנשי מועצת מקרקעי ישראל הרשו לעצמם להפלות אותם בצורה כה חמורה, בעוד "ארגונים חברתיים" שונים מוחאים כפיים מהצד.

 

אחד ההסברים לכך הוא הערבוב שנוצר בין הקיבוץ וזכויותיו בקרקע החקלאית לבין חברי הקיבוץ וזכויותיהם בחלקות המגורים. בעוד שלגבי תעשיינים, מלונאים ואנשי עסקים אחרים יש הפרדה מלאה בין הפעילות העסקית שלהם לבין היותם תושבים שווי זכויות, הרי שלגבי חברי קיבוצים לא נשמרת הפרדה זו.

 

יתירה מכך, אם דו"ח הבר העניק לחברי המושבים זכות להקמת אזור תעסוקה של 500 מ"ר, הרי שיש מי שסוברים שאפשר "לקזז" זכות זו עם הפגיעה בזכויות חברי הקיבוצים בדירות המגורים, למרות שמדובר באנשים שונים לחלוטין.

 

הסבר נוסף לאפליתנו לרעה היא שחברי הקיבוצים מאז ומתמיד היו "הילדים הטובים" של מדינת ישראל ותמיד היו החלוץ לפני המחנה עשרות שנים לפני הקמת המדינה. כמו במקרים אחרים, דוקא מי שעושה בעיות מקבל יחס טוב יותר. ועדת גדיש אף ציינה במפורש במסקנותיה שמוטב להעביר לחוכרים העירוניים את הבעלות על דירותיהם כדי לא "להתעסק איתם". זו הסיבה לתנאי ההיוון שקיבלו החוכרים העירוניים השונים בתכלית מהסכומים הכבדים שנדרשים מאיתנו.

 

לאחר מבצע ההיוון האחרון נותרו עוד 70,000 חוכרים עירוניים בלבד – מספר דומה למגזר הקיבוצי. המינהל ממשיך ומשנה את החלטותיו לטובת החוכרים  העירוניים כדי שלא יצטרך להתעסק איתם יותר ואילו על המגזר הקיבוצי מוטלות גזירות חדשות לבקרים. בנקודה זו, יש לי הצעה. אולי כדאי לתת לחוכר העירוני כסף מזומן כדי שיסכים לקבל את הדירה לבעלותו ואז ניתן יהיה לסגור את מנהל מקרקעי ישראל? זה יהיה יותר זול לכולנו.

 

פרסום

טענה המושמעת כלפינו בויכוח הנוכחי והיא באה בעיקר מכיוון פקידי המנהל והאוצר, היא שאנחנו כלל לא שילמנו דמי חכירה ראשונים כמו החוכר העירוני ולכן אין דמיון בין חוכר עירוני לחוכר חקלאי.

 

זהו טיעון סרק, לפחות לגבי מרבית הישובים שקמו לפני קום המדינה, עשרות שנים לפני שמנהל מקרקעי ישראל התחיל לבקש תשלום דמי חכירה ראשונים מהחוכרים העירונים במקום דמי חכירה שנתיים שהם היו אמורים לשלם. הישובים שלנו שלמו דמי חכירה ראשונים לקרן הקיימת, שכן היא הבעלים של הקרקע ברוב הישובים שקמו לפני קום המדינה וממ"י רק מנהל עבורה את הקרקע – הוא לא הבעלים.

 

רק בשלב מאוחר יותר  החל המינהל בהיוון החוזים עם החוכרים העירוניים, אך האם יכול היום חוכר חקלאי שרוצה להוון את החוזה לעשות זאת? התשובה כמובן שלילית – למה שנוכל? על ידי מניעת היכולת שלנו להוון את החוזים מנסים להנציח את ההבדל בין החוכר העירוני לחוכר החקלאי, אבל זה לא יוכל להחזיק מעמד זמן רב. ניתן לראות ניצנים להבנה זאת  בפסיקה האחרונה של כבוד השופטת רות רונן  בפסק דין מיום 21 בפברואר 2007 עיריית תל אביב יפו  נגד ממ"י (ת.א. 1142/04) שם נאמר,  "מקובל על שני הצדדים כי כיום יש לפרש את המונח "קרקע עירונית" בהתאם למבחן הפונקציונאלי. בהתאם למבחן זה, קרקע המיועדת למגורים היא קרקע עירונית ולא קרקע חקלאית."

 

כבוד השופטת התייחסה לקרקע ולא לזהות המחזיק בקרקע. היום, בעידן של כבוד האדם וחירותו אי אפשר להמשיך בהתייחסות לחוכר לפי טבעו: חילוני, דתי, עירוני או כפרי, אלא יש להתנהג לחוכר עירוני, חקלאי,  תעשייתי, מלונאי לא לפי האיש אלא לפי סוג הקרקע אותה הוא חוכר.

 

Print Friendly, PDF & Email
מצטרפים לדף הפייסבוק של אגרונט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל אגרונט

אנו שמחים להביא בעמוד זה מידע לתועלת הציבור. יחד עם זאת התכנים אינם מהווים עצה, המלצה או את עמדת האתר , ועל כל משתמש לבחון את המידע ולשקול איזה שימוש ראוי לעשות בו, רשימה זו אינה ממצה ואינה תחליף לייעוץ משפטי. אין באמור לגרוע מהאמור בתקנון האתר, לרבות בנוגע להגבלת אחריות. מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר/ כמו כן אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
הרשמו לניוזלטר