דף הבית / תקינה בחקלאות / חידושים ועדכונים בתקינה בינלאומית

חידושים ועדכונים בתקינה בינלאומית

יצוא תוצרת חקלאית

חידושים ועדכונים בתקינה בינלאומית

רפי גמסון B.Sc. Agr. ראש תחום חקלאות, המכון לבקרה ואיכות-IQC

פרסום

 

 

  • תקן גלובאלגאפ לאבטחת איכות משולבת בחקלאות (GLOBALG.A.P. IFA) הוא התקן לבטיחות מזון הנפוץ ביותר בחקלאות בעולם ובישראל (בתת התחום של פירות וירקות). התקן מגדיר “תנאי גידול נאותים” (Good Agricultural Practice – GAP) למספר תחומים חקלאיים. גרסתו החדשה של התקן לפירות וירקות, גרסה 4.0, פורסמה באופן רשמי בשפה העברית, באמצע נוב’ 2011 בעזרת המכון לבקרה ואיכות – IQC, ניתן למצוא את התקן בעברית באתר GLOBALG.A.P.: 

 

  1. התקן מחולק לשני חלקים עיקריים:
  2. http://www.globalgap.org/cms/front_content.php?idart=2369&changelang=1
    1. דרישות ניהוליות שקובעות כיצד יש ליישם את התקן בארגון (התקנות הכלליות)
    2. נקודות בקרה והקריטריונים להתאמה, שהן בעצם הדרישות החקלאיות ליישום ברמת המשק ומסווגות לשלש רמות (חובה עיקרית, חובה משנית, המלצות).התקן הזה פורסם לראשונה ב-1997 בשם יורפגאפ והתעדכן בעבר אחת לשלש שנים. הגרסה לפיה החקלאים והארגונים המייצאים תוצרת חקלאית מאושרים ונבדקים, עד לאחרונה, הייתה הגרסה השלישית של התקן (3.1 ליתר דיוק). גרסה זו פורסמה בשנת 2007 והיוותה שינוי משמעותי למה שהיה מוכר עד אז. גרסה זו קבעה כי התקן יתעדכן אחת לחמש שנים (במקום שלש) וזאת במטרה להקל על החקלאים להתאים את השינויים בפעילותם בהתאמה לדרישות התקן.גרסה 4.0 של תקן GLOBALG.A.P. IFA נכנסה לתוקף מחייב החל מ-1 בינואר 2012. השינויים בוצעו בשני חלקיו של התקן: בוצעו שינויים מסויימים בכללי הניהול של התקן, בעיקר ל”קבוצות מגדלים” באופציה 2, ובחלק מהדרישות החקלאיות שסווגו מחדש (באופן מחמיר יותר). השינויים העיקריים הם בכללי השמירה על העקיבות והזהות של התוצרת בכל שלבי הייצור ובסימון של תוצרת חקלאית מאושרת המשווקת לסופרמרקטים – נדרש סימון התוצרת ב- GGN, מספר זיהוי ייחודי של המגדל במערכת הגלובלגאפ.עוד, עודכנו תעריפי אגרות התקן (עיקר ההעלאה של התעריפים הוא למשקים גדולים ולקבוצות מגדלים, PMO’s). מומלץ מאד להתעניין בשינויים באופן מפורט.
  1. מבדק גלובלגאפ לאחריות חברתית (GLOBALG.A.P. GRASP) הוא תוספת חדשה למבדק המשקי הרגיל ואיננה חובה (איננה תנאי לקבלת תעודת אישור). GRASP פירושו GLOBALGAP Risk Assessment on Social Practices. הרעיון בבסיסו של המבדק החברתי, הוא לבקר את אופן הטיפול במשאב האנושי במשק ולצמצם את כמות המבדקים במשק – לאפשר לבודק יחיד לבצע מבדק חברתי הנדרש על ידי חלק נכבד מהקניינים, זאת בזמן המבדק השנתי לתקן גלובלגאפ ובמשולב. תוצאות מבדק זה תועלינה לאתר GLOBALGAP ותהינה זמינות ללקוחות בדומה (ובעתיד במקום…) ל-ETI / SEDEX. ארגון גלובלגאפ פירסם את דרישות המבדק החברתי בעברית ובהתאמה לחקיקה הישימה בישראל, באתר שלהם:
  2. http://www.globalgap.org/cms/front_content.php?idcat=126
  3. תקן גלובאלגאפ לשתלנות וחומר ריבוי (GLOBALG.A.P. PPM) הוא תקן חדשני (נפרד מהתקן למשק החקלאי) לבטיחות מזון בשלב הראשוני של התהליך – חומר הריבוי (בייצור שתילי ירקות, שתילי עצים וכד’) והוא מגדיר “תנאי גידול נאותים” ברמת המשתלה. בארץ ישנן מספר משתלות שאושרו לתקן זה. המכון לבקרה ואיכות – IQC הוסמך לאשר יצרני חומר ריבוי גם לתקן זה. ספק חומר ריבוי שמציג תעודה תקפה לתקן זה, ללקוחותיו (המגדלים), איננו צריך ללוות את השתילים במסמכים נוספים, כבעבר. מומלץ לרכוש חומר ריבוי ושתילים ממשתלה מאושרת.
  4. תקן BRC, התקן הגלובאלי לבטיחות מזון (GSFS) – בתחילת ינואר 2012 נכנסה לתוקפה גם הגרסה החדשה של תקן זה, גרסה 6.0
  5. התקן הזה הוא בבעלות “התאחדות הקמעונאים הבריטיים” והינו תקן מחמיר מאד לבטיחות מזון במפעלי מזון. תוצרת חקלאית הנארזת בבתי אריזה הינה מזון טרי, ובית האריזה נחשב “מפעל מזון” ועל כן התקן מחייב גם בתי אריזה. בגרסה החדשה שונו הדגשים במבדק, 50% מהמבדק ייערך בשטח הייצור “במפעל”, מול תהליכי הייצור ועובדיו. התקן מרחיב את הבקרה על יישום GMP (תנאי ייצור נאותים) בכלל, וגורמי הסיכון בפרט. ניתן דגש מיוחד לסיכוני אלרגניים, היגיינה ושמירה על אמינות המוצר (אורגני…) וכד’. למשל, מעתה, גם בבתי האריזה שנחשבים ב”סיכון נמוך” יידרש ברז שטיפת ידיים בכניסה – ללא מגע ידיים. עם זאת אין חובה למתקן יקר ולהוצאה כספית גדולה, וניתן להסתפק בברז “מרפק” פשוט.
  6. תקנים אורגניים – התקנות לייצור תוצרת אורגנית (PPIS) והתקן האורגני האירופי, “המגזר” האורגני עבר טלטלה משמעותית בשנה שעברה ובעקבותיה הונחו מס’ הנחיות ליישום על מנת לאפשר את המשך קיומו של הענף. ההנחייה המשמעותית ביותר היא הקפדה מחמירה על דרישת החוק להפרדת מרססים (בין ייצור רגיל לאורגני). כלומר משק מעורב (קיבוצי בד”כ) נדרש לרכוש מרסס ייעודי לחקלאות האורגנית או לרכוש שרותי ריסוס מקבלן ריסוס המחזיק ברשותו מרסס ייעודי.
  7. בנוסף לכך, הוציאה מנהלת השרותים להגה”צ ולביקורת במשרד החקלאות “הוראת שעה” המחייבת את כל העוסקים במגזר האורגני לעבור הדרכה/יום עיון בנושא החוק ותקנותיו ואופן יישומו ב”חיי היומיום” האורגניים. ימי העיון שאורגנו על ידי הארגון לחקלאות אורגנית התבצעו במס’ מועדים שונים באזורים השונים וההשתתפות בו מהווה תנאי לחידוש האישור.
Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של אגרונט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל אגרונט

מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

נוהל חדש לתמיכה בחקלאים משביתי משקים בשנת השמיטה תשפ”ב ( 9/2021-9/2022)

כידוע, בסמוך לכל שנת שמיטה, ואף בתחילתה, קיימת אי בהירות בנוגע לסכום התמיכה שיינתן לחקלאי …