סליקורניה – צמח "פרקן עשבוני" הידוע מהפולקלור והספרות כצמח שהיה נאכל על ידי התושבים המקומיים כירק לכל דבר, ודורש השקיה במים מליחים ברמה של 12-3 ס"מ. במסגרת הפרויקט נבחנו מספר זנים של הצמח מכל רחבי הארץ ונבחר זן בעל צורה, טעם וחיי מדף ויבול ארוכים יותר שמקורו בים המלח. לאחר ביצוע מחקרי שוק התגלה ביקוש נרחב לסילקורניה באירופה, והחל גידולו ב-14 משקים שונים. בשנת 2008 נמכר הסילקורניה רק בארץ בהיקף של 350 טון.
אסטר ימי – הצמח שגדל לראשונה בביצות אירופה (מקבוצת ה"הלופתים") הוא הבשורה השנייה ממו"פ רמת הנגב, המאפשר השקיה במים מלוחים (ברמת של 10-7 ס"מ) וזוכה לביקוש במדינות מסוימות באירופה. צמח זה אינו גדל בצורה מסחרית, ומאופיין על ידי טעם ייחודי הכולל מליחות וחמצמצות. במדינות שונות נהוג לאכול את האסטר כתוסף למאכלי ים. במסגרת הפרויקט הושבח זן האסטר הימי על ידי צוות המחקר בראשותו של ד"ר משה שגיא מהמכונים למחקר שימושי באוניברסיטת בן גוריון בב"ש בשיתוף צוות חוקר המו"פ, וכבר בשנת 2008 הוצא לחקלאים ברמה חצי מסחרית בהיקף של 2.5 דונם (לגידול 5 טון). בשנת 2009 צופים הכפלה של הכמות, לצד שיווק של התבלין בארץ ובמדינות שונות באירופה.
ציון שמר, מנהל תחנת הניסיונות במו"פ רמת הנגב, מספר: "שני הצמחים הללו חזרו אלינו בעקבות פרויקט המחקר, שביקש לאתר ולהשביח זנים שיכולים לגדול בתנאים הקיצוניים של רמת הנגב והערבה, ודורשים השקיה במים מליחים. ההצלחה בשיווקם הראשוני מסמנת את ההצלחה של הפרויקט, ופותחת ערוץ חקלאי חדש לגידול ושיווק של תוצרת ישראלית – הפעם דווקא מאזורי המדבר הצחיחים".