גידול ירקות לשומרי שמיטה


המעיין, תשרי תשנ"ד 

תוכן המאמר: 
1. המטרה 
2. הדרכים המוצעות – מבחינה כלכלית 
3. אופציות משניות – מבחינה כלכלית 
4. מצעי גידול אלטרנטיביים שהיו נהוגים בעבר 
5. המלצות 

תקציר: 
אפשרויות שונות לגידולים בשנת השמיטה. 

מילות מפתח:
 צמר סלעים, טוף, חול, איירופוניקס, כבול, פלסטיק, גידולי מים.

1. המטרה

אספקת ירקות בשנת השמיטה לכל האוכלוסייה הדתית במחירים שווים לכל נפש, ומגידולים של "בני ברית". בחירת שיטות הגידול הרצויות מתוך השיטות הכלכליות הנהוגות והתאמתן לתנאים המבוקשים לשנת השמיטה: 

א. שכנוע חקלאים נוספים לעבור לצורת הגידול המבוקשת עם הבטחת כיסוי וההשקעה הנוספת המיוחדת 
ב. גידול גם בתנאים לא כלכליים בתוספת סובסידיה ל: 

פרסום

1) אותם גידולים שכרגיל לא מגדלים בתנאי חממה. 
2) גידול בעונות לא מקובלות. 

מטרות משניות הכנת יחידות הדגמה ליחידות ביתיות לגידול ירקות בחצר האחורית או המרפסת, וספרי הדרכה לשנת השמיטה. 

2. הדרכים המוצעות – מבחינה כלכלית

לגידול צמחים בגידולים ללא קרקע בשיטות כלכליות, הרי האופציות הראשיות הן: 

א. שיטת צמר סלעים – צמר סלעים מופק מאבן בזלת בחום גבוה, ובתהליך מיוחד כמצע לגידול צמחים. לוחות צמר סלעים קלים במשקל ועוביים מ-12-8 ס"מ. 

רוחב הלוח 80-40 ס"מ. את לוח צמר הסלעים אפשר לעטוף ביריעת שרוול פלסטיק ולהניחו על הקרקע, על משטח בטון או משטח פלסטיק. יש ומכינים מכלים בצורת מפלסטיק חצי קשיח ושמים בו לוח צמר הסלעים. אורך מיכל 1-2 מטר. המשקל כולל מצע גידול פחות מחמישה ק"ג. המכל או ציפוי הפלסטיק דורש ניקוז (מהצד או בתחתית) לסילוק עודף המים/תמיסת מזון. רצוי, והניקוז יהיה על יריעת פלסטיק או לתוך צינור ניקוז. 

גידול בשיטה זו נהוג בהולנד.בארץ מייצרים החומר – צמר סלעים – לגידול צמחים זה כשנתיים (בשני בתי חרושת) ושיטת הגידול נפוצה באזור הדרום. בארץ מגדלים השנה בשיטה זו על שטח של כ-30 דונם. 

השיטה כלכלית – בתנאים של בקורת מלאה (תמיסת מזון מאוזנת). מצע צמר סלעים משמש לכ-שתי עונות גידולים בלבד.ההשקיה בצינורות טפטוף מיוחדות. 

ב. גידול בדליים – מגדלים בדליי פלסטיק רגילים או בשקים של פלסטיק שנפחם כ-10 ליטר. ממלאים הדליים במצע המחזיק השורשים של הצמחים כגון שבבי עץ, חצץ (בזלת), טוף, כבול בתערובת חול, פלסטיק קצף, וכו. 

לכל דלי נקב ניקוז בצד, או מלמטה. לכל צמח דלי אחד. ההשקיה בטפטפות בתמיסת מזון. 

השיטה כלכלית כאשר מצע הגידול זול והפלסטיק (דליים) בזול. השיטה נמצאה כלכלית בדרום אפריקה ובמקומות שונים בארה"ב, בתוך חממות או בתי רשת. 

בארץ מגדלים בשיטה זו בגולן, במשק אחד (מצע גידול = טוף) ושיטה זו עשויה להתקבל על החקלאים בעתיד. 

3. אופציות משניות – מבחינה כלכלית

א. גידולי חול – שימוש בחול נקי כגון דיונות (חולות) ופיזור החול על משטח של פלסטיק, ההשקיה ע"י רשת צינורות במערכת טפטוף. שיטה זו נפוצה באזור קטיף, היא כלכלית, אך גידול בתוך מיכלים לא נראה כלכלי. (אזור קטיף כנראה מחוץ לשטח של "עולי בבל", ועל כן יש אולי מקום להקל). 

ב. גידולי חצץ – (ובעיקר טוף) מקובל בבקעה ובגולן, הן על פני משטח שלם, והן בתוך מיכלים של קלקר. מיכלים אלה עשויים לרוב מלוחות צמודים זה ליד זה ואינם מהווים מיכל שלם. 

ייתכן ויצירת מיכלי קלקר שלמים הסגורים בתחילה ובסוף, עשויה להיות פתרון. מיכל הקלקר ממולא באבני טוף קשה לטלטל. העמדת מיכלים אלה על עמודים בגובה מספר טפחים ניתן לבצע אך מייקר ההשקעה הראשונה. 

ג. שטח גידולי מים – בצורות החדשות ובעיקר.N.F.T (נ.פ.ט) בתוך צינורות פלסטיק זורמת תמיסת מזון ושורשי הצמחים מתפתחים בתוך התמיסה הזורמת. כל צמח זקוק לחיזוק (התליה) מתחילת גידולו. תמיסת המזון חוזרת (דרך משאבה) ואין פתחי ניקוז. 

בשיטה זו ההשקעה הראשונה היא גבוהה, יש צורך במיומנות, וקיימות בעיות באוורור מערכת השורשים. התפתחות מחלות שורשים שכיחה. גם בשיטה המשופרת -"שיטת עין-גדי" לא נפתרו בעיות אוורור השורשים. לתקופה מסוימת נחשבה שיטה זו לכעין פריצה בדרכי הגידול, בעיקר ע"י מומחי אנגליה (מקום שפיתחו שיטה זו). היא נתקבלה בספקנות ע"י בעלי מקצוע ברחבי העולם (כולל בארץ), ושיטה זו לא התפתחה בארץ (כולל שיטת עין-גדי).הכנת שטחי גידול בשיטה זו תדרוש השקעה כספית כבדה. 

ד. איירופוניקס – שיטת גידול באדי מים רווים ויסודות מזון. השיטה לא נמצאה כדאית. התפתחות השורשים היא במיכל אטום ובתנאי אוורור מעולים, וכל כן התפתחות שורשים עודפת על הדרוש. 

שיטה זו נמצאה ככלכלית רק עבור פיתוח שתילים, ובמיוחד שתילים שקשה להרבותם בשיטות המקובלות. 

פרסום
4. מצעי גידול אלטרנטיביים שהיו נהוגים בעבר

גידולי קש – לא נמצא רנטבילי בכל מקום. 

חצץ אינרטי – כגון בזלת או אבן צור אינו עדיף על אבן טוף, אבן טוף משקלו קל יותר ונקבובי (שיטת החצץ האינרטי הייתה נהוגה בחפץ חיים). 

כבול – או תערובת כבול בתוך מיכלים היא שיטה מקובלת בארצות שלהם כבול טוב וזול (כגון פינלנד). הכבול בארץ (מאזור החולה) ערכו נמוך ומחירו גבוה. התפתחות מחלות שורש בכבול שכיחה. אין גידולי כבול מסחריים בארץ. 

פלסטיק קצף – לפיתוח כמצע גידול נחשב בוודאי לאחת המטרות לפיתוח הענף. פלסטיק קצף לרוב קל ממים (יצוף על פני מים) ויצריך ניקוז טוב. פיתוח פלסטיק קצף נקבובי ושאינו רעיל לשורשי הצמחים לא מצוי בשוק במחיר מניח את הדעת. צורות שונות של פלסטיק קצף משמשות בתוך תערובת של מצעי גידול אחרים כגון תערובת כבול פלסטיק.במסגרת העבודה המוצעת, רצוי לבדוק אפשריות וחידושים בשוק בנושא זה (תעשיית הפלסטיק היא דינמית ביותר). 

ורמיקוליט (נציץ) – חומר מצע גידול משובח, אך אינו כלכלי. החומר משמש רק לניסויים בצמחים. 

5. המלצות

כאמור, שתי האופציות העיקריות הנראות לנו כרגע כסבירות ביותר הם גידול של מצע צמר סלעים וגידול בתוך דליים במצע מוצק (כגון טוף).בשני המקרים יש צורך לגדל הצמחים הרצויים במשך מספר עונות ובצורה שתהיה מותרת לשנת השביעית, וזאת לקראת הדפסת "מדריך לחקלאים" המבקשים לגדל בשמיטה. 

כמו כן יהיה צורך לגדל גידולים שכרגיל אין מגדלים בשיטות הידרופוניקה, כגון גידולים שורשיים (גזר) או רבי עלים (חסה, כרוב) ע"מ לאפשר אספקת כל הירקות בשנת השמיטה. 

אשר לגידולים הכלכליים, או קרובים לכלכליים כגון עגבניות ומלפפונים הרי בגידול בעונה, הסבסוד יהיה קטן ואולי לא יהיה צורך בכלל, בעונות שגידולים אלה זולים בשוק ומצויים בשדה, יהיה צורך בסבסוד למגדלים "שלנו".כמו כן יהיה צורך בסבסוד למגדלים גידולים לא כל כך כלכליים כגון פלפל וחצילים. 

באשר לגידולים הלא קובנציונליים יהיה צורך במחקר, הן בתמיסות מזון והן בדרכי ההשקיה.

 

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל החקלאות המוביל אגרונט. אגרונט הוא פורטל חקלאות מקצועי וותיק שעוסק במגוון תחומי חקלאות של ירקות פירות וגידולי שדה גד"ש. בפורטל החקלאות חדשות לחקלאות, מאמרי חקלאות מובילים, זני ירקות ופירות חדשים, פורום חקלאות מקצועי עם מומחים לשאלות ותשובות שיענו על שאלות בתחום החקלאות. בנוסף מכרזים לחקלאות, לוח הודעות לחקלאות, חיפוש חברות לתחום החקלאות, חידושים של חברות חקלאיות, מחירי ירקות ופירות, הדרכה לגידולים חקלאיים, רשימת משווקים ועוד.

כתבות נוספות

המגוון הביולוגי בישראל – תמונת מצב ארצית לשנת 23

19 במאי 2024

פריחת הדובדבן ביפן: מסע מטוקיו דרך קיוטו עד אוסקה

11 באפריל 2024

מומחים קוראים לבצע את תהליך השיקום הארוך והמשמעותי של החקלאות בעוטף באופן ס...

15 בפברואר 2024

לאן נעלם כל הדבש בארה"ב?

31 בינואר 2024

מדוע חשוב המיתוג של מיכלי איסוף לפירות וירקות

22 בינואר 2024

הבעיות, הפתרונות והמגמות העתידיות בתחום הבצל- אלי מרגלית, ממ"ר בצל

17 בינואר 2024

המגוון הביולוגי בישראל – תמונת מצב ארצית לשנת 23

19 במאי 2024

פריחת הדובדבן ביפן: מסע מטוקיו דרך קיוטו עד אוסקה

11 באפריל 2024

מומחים קוראים לבצע את תהליך השיקום הארוך והמשמעותי של החקלאות בעוטף באופן ס...

15 בפברואר 2024

לאן נעלם כל הדבש בארה"ב?

31 בינואר 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחירת תחום עניין

כדי להיות תמיד מעודכנים