ארגון ה- OECD מפרסם את הדוח השנתי שבחן את המדיניות החקלאית במדינות הארגון וביניהן ישראל

מדיניות משרד החקלאות היא לפעול לקידום ענף החקלאות באמצעות תמיכה ישירה ביצרנים באופן שלא יפגע בסחר ובצרכנים. המשרד מנהל מול משרד האוצר מגעים בנושא, בכדי להגיע למתווה תמיכה ישירה ארוך טווח בחקלאות

ארגון ה- OECD מפרסם את החלק הראשון של הדוח השנתי שבחן את המדיניות החקלאית במדינות הארגון, הדוח השלם שכולל התייחסות מפורטת למדיניות החקלאית במדינות השונות של הארגון יתפרסם בספטמבר. על פי הדוח לשנת 2015, המגזר החקלאי בישראל מהווה 1.4% מהתמ"ג ו-1.2% מכלל שוק העבודה. בנוסף, ישראל מתאפיינת באזורים צחיחים וצחיחים למחצה וזמינות נמוכה של קרקע חקלאית (0.4 דונם לנפש בישראל, לעומת כ- 2.5 דונם באיחוד האירופי ומעל 3 דונם בארה"ב, ללא שטחי מרעה). למרות כל אלה, המגזר החקלאי ניחן ביתרונות טכנולוגיים ייחודיים, במיוחד בתחומי ההשקיה ובמשק החלב, ההופכים אותו מודל למדינות רבות אחרות.

תמיכות בחקלאות נהוגות כמעט בכל מדינות הארגון. ישראל תומכת בחקלאים בעיקר על ידי "תמיכה במחירי שוק" (Market Price Support), באמצעות מכסים ומכסות (מכסות בענפי החלב והביצים). חישוב תמיכה זו מתבסס על הפרש המחירים בין השוק המקומי לשוק העולמי, ולכן גובה התמיכה יכול להשתנות משנה לשנה בהתאם לשינויי המחירים בשווקים השונים, מבלי שזה מצביע בהכרח על שינוי במדיניות או שינוי במגמה כללית של הקטנת תמיכה. תמיכות בשיעורים משתנים נהוגות במספר מדינות. תמיכות אלו הן תמיכות המנסות לשמור על יציבות הכנסות החקלאים. גם התמיכה במחיר המקומי פועלת לייצוב הכנסותהחקלאי.בנוסף קיימת תמיכה תקציבית בחקלאים (כגון תמיכה בהשקעות, השתתפות בפרמיות ביטוח). תמיכה זו יחסית נמוכה בישראל בהשוואה למדינות אחרות בארגון כגון מדינות האיחוד האירופי או ארה"ב, ולא עלתה לאורך השנים, למרות גידול בערך הייצור החקלאי של יותר מ-70% בעשור האחרון. המדינה גם משתתפת במימון של הספקת "שירותים כלליים" לענף החקלאות כגון מחקר ופיתוח, שירותי ביקורת ופיתוח תשתיות.

פרסום

הדוח מציין כי ישראל צמצמה במהלך עשרים השנים האחרונות את התמיכה בחקלאות (תרשים בסוף המסמך). משקל התמיכות בחקלאות הוא רק 0.3% מהתמ"ג בממוצע לשנים 2012-14, בהשוואה לממוצע מדינות ה- OECD העומד על 0.8%.

שיעור התמיכה בחקלאים בישראל בשנת 2014 היווה 9.8% מתקבולי החקלאים, כמחצית מממוצע הארגון העומד על 17.3% (מצ"ב תרשים). בממוצע בשלוש השנים האחרונות, הגיע שיעור התמיכה בחקלאים בישראל ל- 8.3%, ובאופן עקבי, נמוך בהרבה מממוצע התמיכה במדינות הארגון (17.9% באותה תקופה). התמיכה בחקלאים במדינות הארגון נמדדת על ידי מדד ה- PSE (תמיכה ביצרנים).

העלייה ב- PSE בשנת 2014 חריגה ולא מאפיינת את המגמה, ונובעת מהגדלת התמיכה במחירים במספר מצומצם של ענפים, כגון תפוחים ובננות. בתפוחים המחיר המקומי בשנת 2014 היה גבוה יחסית כתוצאה מיבול נמוך והאספקה המקומית הושלמה על-ידי כמויות יבוא ניכרות. באירופה בשנה זו היה משבר בענפי חקלאות שונים בעקבות החרם הרוסי על יבוא תוצרת חקלאית טרייה מהאיחוד האירופי. החרם גרם לעודפי תוצרת באיחוד, ירידות מחירים, בין היתר בתפוחים, ותשלומי פיצוים ניכרים לחקלאי האיחוד.

חשוב לציין שמדדי התמיכה של ה- OECD הם אומדנים שמטרתם לאפשר השוואת גובה והרכב התמיכות בחקלאות בין מדינות ולאורך זמן. החישובים כוללים אקסטרפולציות לענפי חקלאות שלא נכללו בבדיקה הפרטנית. לגבי ישראל, כמחצית התוספת באומדן התמיכה בחקלאים בשנת 2014 נובע מאקסטרפולציה ומגדיל כך את אומדן התמיכה, למרות שבפועל לא היה שינוי מהותי בענפים אלה. כך לדוגמה: בענף הבקר לבשר, לאור בקשת ישראל לבחינת המתודולוגיה, עודכן חישוב התמיכה והופחת בכ- 400 מיליון ₪ גם בחישוב לאחור. בנוסף, בשנה האחרונה בוטל המכס על עגלים חיים, וכן הוקצתה מכסה ללא מכס ליבוא בשר טרי שכמעט ולא נוצלה, כך שלמעשה ענף הבשר חשוף לחלוטין לייבוא ללא מכס, שינוי שעדיין לא נכלל בחישוב התמיכה.

 

האומדן לשיעור הנטל על הצרכנים הנובע התמיכה במחירי שוק (מדד ה- CSE) פחת לאורך העשורים האחרונים במדינות ה- OECD(אומדן זה מוצג במספרים שליליים, ככל שמתקרבים לאפס, שיעור הנטל פוחת). על פי הדוח, ההפחתה הגדולה ביותר בנטל הייתה במדינות: שווייץ, קוריאה, נורבגיה, איסלנד, האיחוד האירופי וישראל. ישראל ממוקמת בחצי התחתון (הנטל על הצרכנים נמוך יחסית). יחד עם זאת, האומדן לשיעור הנטל עמד בשנת 2014 על 10.4%-, לעומת 6.3%- בארגון. אומדן הנטל על הצרכנים גדל בהשוואה לשנת 2013 שבה עמד על 7.3%-. הסיבה לכך נעוצה בירידת מחירים עולמית של המוצרים החקלאיים מול הירידה הפחות גדולה במחירי התוצרת המקומית. קרי, למרות יבוא פטור ממכס לישראל, הורדת המכס לא גולגלה לצרכן ולא באה לידי ביטוי במחיר. כך לדוגמה: בשנת 2014 מחיר התפוחים העולמי ירד, וממשלת ישראל אפשרה יבוא בפטור מלא ממכס, במסגרתו יובאו לישראל 8,000 טון תפוחים בפטור מלא ממכס, אך המחיר לצרכן לא ירד, והצרכן לא נהנה מהורדת המכס. בממוצע השנים 2012 – 2014 אומדן הנטל על הצרכנים בישראל היה דומה לממוצע מדינות ה- OECD, 8.9%- בהשוואה ל- 7.3%-.

הדוח משבח את ההשקעה של ישראל במחקר ופיתוח חקלאי לטובת ייצור מזון איכותי, בריא ומגוון יותר לצרכן הישראלי. על פי הדוח, ישראל היא המדינה השישית במדינות הארגון בתמיכות במו"פ מסך כל התמיכה בשירותים כלליים בענף החקלאות. ההקצאות התקציביות למו"פ גדלו בסך הכל באופן קבוע והיוו כ- 20% מהתקציבים הקשורים לחקלאות בשנים האחרונות. בכך ישראל הפחה למובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה החקלאית, ובמיוחד בחקלאות בתנאים צחיחים ומדבריים, ובונה את היתרון היחסי שלה בחקלאות על ידע וקידמה טכנולוגית. על פי הדוח המחקר והפיתוח ממשיכים להיות הגורמים המתוקצבים ביותר של התמיכה הציבורית, בסך 300 מיליון ₪ בשנת 2014, 12% יותר מאשר בשנה הקודמת. שיעור התמיכה של ישראל במו"פ עלה מ- 43.9% ל- 49.6% מסך כל התמיכות הכלליות הניתנות לחקלאות, זאת בהשוואה לממוצע הארגון העומד על 30.2%. פרויקט חדש, הנתמך על ידי הקצאה תקציבית של 6.5 מיליון ₪ בשנת 2014, הוא שיפור החינוך החקלאי, ובכלל זה לסטודנטים ולחיילים לאחר שירות החובה הצבאי שלהם המוכנים לקבל על עצמם עבודה זמנית או חלקית בחקלאות.

הדוח מציין שורה של רפורמות שישראל יישמה בשנים האחרונות, לצד תוכניות ארוכות טווח שנועדו לפתור בעיות בענף החקלאות הישראלי. המלצת ה- OECD היא להקטין את התמיכה בחקלאות באמצעות הגנה מכסית ולעבור לשיטות תמיכה ישירות שאינן מעוותות את הסחר או עלולות לגרום לעליית מחירים לצרכנים. בהתאם להמלצת ה- OECD, משרד החקלאות גורס כי המדינה צריכה לתמוך באופן ישיר בענפי החקלאות השונים, במטרה להוזיל את יוקר המחייה ולייעל את היצור החקלאי תוך שימור החקלאות וביסוסה בעזרת תמיכות ישירות. המשרד מנהל מול משרד האוצר מגעים בנושא, בכדי להגיע למתווה ארוך טווח של תמיכה ישירה בחקלאות. משרד החקלאות כבר פועל בכיוון זה, ובחלק מהענפים כבר בוצע תהליך מעבר לתמיכה ישירה.

פרסום

בעקבות המחאה החברתית נגד יוקר המחיה בקיץ 2011, נקטה ממשלת ישראל מספר צעדים בכדי לטפל במחירי המזון הגבוהים. בין היתר, הופחתו כמה מכסי מגן על יבוא של מוצרי חקלאות טריים ומוצרי מזון בשנת 2012. בתחילת מרץ 2014, אישרה הכנסת חוק להגברת התחרות בענף המזון ולהפחתה של מחירי המזון. באוגוסט 2013, אושרו שורת הקלות ופטורם בייבוא מוצרי מזון וחקלאות במטרה להפחית את יוקר המחייה. בתחילת מרץ 2014, אושר התיקון לחוק ההגבלים העסקיים על מנת לשפר את התחרות בין הסיטונאים במוצרים חקלאיים ומוצרי מזון, וכן הקצתה הממשלה 10 מיליון ₪ לעודד את המגדלים ליצור קואופרטיבים חדשים או להצטרף לאלו הקיימים. כתוצאה משלל הרפורמות, מציין הדוח, כי בשנת 2014, ירדו המחירים לצרכן של מוצרי מזון ב- 1.4% בפעם הראשונה בעשר שנים.

הדוח אף מתייחס לשינוי שנעשה בתחום החלב במטרה להוזיל את מוצרי החלב והבשר לצרכן, ומציין את המהלך של משרדי החקלאות והאוצר להרחבת רשימת המוצרים המפוקחים, הכוללת מאז ינואר 2014 שני מוצרי חלב נוספים: גבינה לבנה ושמנת מתוקה. בחודש מרץ 2014, התוותה ממשלת ישראל מדיניות להגדלה הדרגתית של מכסות פטורות ממכס לחלוטין עד כ 16,000 טון על מגוון רחב של מוצרי חלב, כולל גבינה, חמאה, שמנת ויוגורט.

ברמת המשק, הממשלה המשיכה ביוזמה שהחלה בשנת 2013 כדי להקל על פרישתם של רפתנים בגודל בינוני וקטן מהשוק. בשנת 2014, היוזמה זכתה למימון בהיקף של 36 מיליון ₪.

בחודש מאי 2014, מציין הדוח שהוגדלה מכסת היבוא של בשר בקר טרי פטורה ממכס מ- 2,500 ל- 3,000 טון והיא צפויה לגדול בהדרגה בשנים הבאות עד ל- 5,700 טון, בהשוואה לתעריף של 100% שיושם קודם לכן. גם המכסים על יבוא בקר חי ובשר מעובד קפוא בוטלו, וכיום יבוא עגלים ובשר קפוא פטור לחלוטין ממכס. עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות הורדת המכסים לחלוטין, מכסות הייבוא נותרו מיותמות, והיבואנים לא ייבאו יותר בשר בשנת 2014. קרי, לא תמיד ביטול מכסים מוביל להורדת מחירים. במדד התמיכה של ה- OECD עדיין נכלל חישוב של תמיכת מחירים לבשר בקר, למרות שהיבוא נפתח ולמעשה כבר לא קיימת תמיכה במחירי שוק. עוד מציין המשרד, כי למרות שמחירי המספוא בכל העולם ירדו, רק בישראל הירידה במחיר המספוא לא תורגמה לירידת מחירי הבשר, בעוד שבשאר העולם הדבר הביא לירידה במחיר לצרכן.

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל החקלאות המוביל אגרונט. אגרונט הוא פורטל חקלאות מקצועי וותיק שעוסק במגוון תחומי חקלאות של ירקות פירות וגידולי שדה גד"ש. בפורטל החקלאות חדשות לחקלאות, מאמרי חקלאות מובילים, זני ירקות ופירות חדשים, פורום חקלאות מקצועי עם מומחים לשאלות ותשובות שיענו על שאלות בתחום החקלאות. בנוסף מכרזים לחקלאות, לוח הודעות לחקלאות, חיפוש חברות לתחום החקלאות, חידושים של חברות חקלאיות, מחירי ירקות ופירות, הדרכה לגידולים חקלאיים, רשימת משווקים ועוד.

כתבות נוספות

האם העגבניות באיטליה טעימות יותר מהעגבניות בישראל

16 ביולי 2024

"החקלאות וביטחון המזון": השם החדש למשרד של דיכטר

1 ביולי 2024

מהם סוגי הפירות מיוחדים שניתן למצוא בתאילנד

28 ביוני 2024

השיטות החקלאיות השונות לגידול זיתים

26 ביוני 2024

הנתונים המעודדים בחקלאות של שנת 2023 למרות המלחמה

29 במאי 2024

פוג'יטסו לוקח את החקלאות לרמות חדשות

28 במאי 2024

האם העגבניות באיטליה טעימות יותר מהעגבניות בישראל

16 ביולי 2024

"החקלאות וביטחון המזון": השם החדש למשרד של דיכטר

1 ביולי 2024

מהם סוגי הפירות מיוחדים שניתן למצוא בתאילנד

28 ביוני 2024

השיטות החקלאיות השונות לגידול זיתים

26 ביוני 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחירת תחום עניין

כדי להיות תמיד מעודכנים