דף הבית / הדרכה לגידול / מלפפונים בבתי צמיחה

מלפפונים בבתי צמיחה

מאת נביל גנאים, רפרנט ארצי למלפפונים – שה”מ, משרד החקלאות, ינואר 2004

מבוא

גידול מלפפונים בבתי צמיחה עבר תמורות רבות במהלך השנים והתבסס כגידול מרכזי באיזור חדרה, באחיטוב ובמשולש. רוב הגידול עבר למשקים גדולים שהתמחו בו וגם ביססו מערך שיווק מסודר לרשתות שיווק בארץ.

כמה שינויים חשובים גרמו לענף דינמי זה לשמש מקור הכנסה יציב ומרכזי במשקים במחוז מרכז (חדרה-רעננה), בנוסף למרכזים קטנים יותר נוספים, כגון מושב חצב ואיזור גוש קטיף (גידול אורגני ליצוא). בין השינויים האלו ניתן להצביע על שיפור האגרוטכניקה של הגידול, ובמסגרתה השינוי החשוב ביותר הוא המעבר לגידול מספר מחזורי גידול באותה חממה, על-ידי שימוש בזנים שהותאמו לעונות השונות. עד לתחילת שנות התשעים גידלו זני חורף בלבד, כאשר הגידול נשתל באוקטובר ונמשך עד יוני או יולי. בעשור האחרון מגדלים זנים לפי עונות השנה. בעונות האביב והקיץ מתאימים זנים מרכזי יבול, דמויי חסן, שתקופת גידולם כשלושה חודשים (חודש משתילה עד קטיף ראשון ועוד חודשיים קטיף נטו). בעונת הקיץ המאוחר/סתיו מגדלים זנים בעלי ניבה שנמשכת לתוך תחילת החורף, כטיפוסי טורבו. בעונת החורף מגדלים זנים דמויי מוחסן, שמתחילים בשתילתם באוקטובר-נובמבר ועד מרץ-אפריל. מערך זנים זה מאפשר גידול של שלושה מחזורים בשנה באותה חממה, וכך ניתן להשיג יבול גבוה מאוד ברמה של 40-30 טונות לדונם לשנה.

שינויים אגרוטכניים נוספים בגידול הביאו אף הם להעלאת רמתו, כגון שינויים במבנה החממה וסוגי יריעות הכיסוי, שימוש ברשתות נגד חרקים, גידול במצעים מנותקים, מיחזור מים ועוד.

פרסום

גידול מלפפונים בחממה בארץ מבוצע בכ4,000- דונם, שמבוצעים בהם 2.5-2 מחזורי גידול בשנה, כך שכלל הגידול מקיף כ10,000- דונם בשנה. היקף הייצור מסתכם בכ70,000- טונות בשנה.

מחקרים

ניסויים שנערכו על-ידי מדריכי שה”מ, בשיתוף חוקרים וחקלאים ובמימון מועצת הירקות במסגרת הנהלת ענף ומו”פ מרכז, בוצעו בכמה נושאים לטיפול בבעיות דוחקות, כגון ניסויים לבחינת יעילות תכשירי הדברה לקימחון, נמטודות, אקריות ועוד.
להלן הנושאים העיקריים שנחקרו במהלך השנה:

· חלופות למתיל ברומיד: על סמך ניסויים במחוז, ישנם כבר מספר תכשירים יעילים שקיבלו רישוי, כגון קונדור, אדיגן ודומיו ועוד. חלופות אלו נבחנו בתצפיות ובניסויים ונמצאו יעילים בהשוואה למתיל ברומיד. כמה מגדלים יישמו תכשירים אלו בהצלחה כאשר שולבו במסגרת משקי מודל לחלופות.

· הפחתת השימוש בחומרי הדברה: נבחנו יריעות כיסוי וחיפוי לחיסכון בתכשירי הדברה, כאשר הכיסוי דחה מזיקים והחיפוי דחה את הנגיעות בווירוס ההצהבה. בנוסף, החיפוי הביא לחיסכון במים, כתוצאה משמירה על רטיבות הקרקע ומיתון משטר הטמפרטורה בקרקע מתחת לחיפוי.
החדרת זנים חדשים הסבילים למחלות וירוסים גורמת גם היא להפחתה בשימוש בחומרי הדברה, כאשר הדוגמא המובהקת ביותר הושגה בסבילות לקימחון. כמו-כן, בעבר בוצעה תצפית משקית בהדברה משולבת עם שימוש באויבים טבעיים, בשיתוף עם ביו-בי בשדה אליהו. בתצפית זו התגלו קשיים רבים בהתבססות האקריות הטורפות והאוריוס (טורף תריפס). בשנה הבאה נבצע תצפית זו פעם נוספת.

· חיסכון במים ובדשן: בניסוי מורכב, שבוצע במצע מנותק, נערך מעקב אחר מדדים לקביעת משטר ההשקיה לחיסכון במים באחיטוב, באמצעות מכשור חדשני (פיטומוניטור), טנסיומטרים ועוד. ממצאי ניסוי זה והמעקב אחריו מאפשרים גיבוש המלצות להשקיית מלפפונים בחממה במהלך השנה, במטרה לחסוך במים. כמו-כן, ישנו ליווי למשקים המשתמשים במיחזור ובאיגום מי גגות לחיסכון במים.

· העשרה בפחמן דו-חמצני: במהלך השנים 2001-1999 בוצעו מחקרים מקיפים על-ידי המדריכים במחוז במו”פ מרכז באחיטוב, בשיתוף חוקרים ממכון וולקני והפקולטה לחקלאות. מחקרים אלו הוכיחו, שניתן להעלות את היבול בכ30%-. תוספת זו נמצאה כלכלית בהתחשב בהשקעה ובעלות השוטפת. עידוד חקלאים לכניסה ליישום שיטה זו נמצא בעיצומו, באמצעות סיורים, כנסים והפצת המלצות כתובות.

· עומד צמחים ומחזורי גידול: סדרת ניסויים, שנמשכת זו השנה השנייה, המיועדת להעלות יבול על-ידי הגדלת עומד הצמחים לדונם, הראתה תוספת של כ20%- ביבול, אבל תוספת זו אינה כלכלית יחסית לתוספת בעלות השתילים. כיוון נוסף שנבחן הוא הגדלת מספר מחזורי הגידול לשנה, מ2- ל5-4- מחזורים, במטרה לקצר את משך תקופת כל מחזור ובכך לנצל את החממה ליותר ימי קטיף בפועל, זאת באמצעות שימוש בשתילים גדולים שמניבים סמוך למועד השתילה.

· ניסויים בצמחים מורכבים ובהדליה: ניסויים אלו, החלו לפני 4 שנים, כללו בחירת כנה אידיאלית שמתאימה למלפפון בשילוב עם מספר זנים בעונות אביב, קיץ וסתיו. ממצאי הניסויים מראים, שישנה כנת דלעת (TZ-148) שגרמה לדחיית הנגיעות בנמטודות ולהעלאת יבול יחסית לכנות אחרות, ובחלק מהמקרים יחסית ללא מורכבים. ניסויים אלו בוצעו בסנדלה, באקה ובאחיטוב. עלות שתילים מורכבים גבוהה פי 4-3 ממחיר שתיל רגיל לא מורכב, ולכן בוצעו ניסויים להקטנת מספר הצמחים לדונם על-ידי פיצול הצמח ועיצובו לשני ענפים. נראה שהיבול לחלקה עם צמחים מפוצלים נמוך בשליש יחסית לענף בודד. גם השנה נמשיך בניסויים אלו ברמה האגרוטכנית, גם כפתרון למחלת הפוזריום החדשה “רקבון השורשים והגבעול”, שמדווח בעולם שניתן למונעה או להפחיתה על-ידי שימוש בכנות דלעת.

· ניסויים הקדמיים נערכו באחיטוב, לבחינת שיטות הדליה “הולנדית” להארכת עונת הגידול ולשיפור איכות הפרי והיבול. ההדליה ההולנדית נמצאה חיובית, ולכן הניסויים יימשכו בשילוב עם אמצעים טכנולוגיים לייעול ולחיסכון בימי עבודה בנושא.
שיפור איכות הפרי ומערכי מיון: מחקרים בתחום הטיפול בפרי לאחר הקטיף, כגון השריה, שטיפה ואריזה, הראו בצורה מובהקת שניתן להשיג שיפור באיכות. עידוד השימוש במערכי מיון יביא למספר יוזמות לרכישה של מערכים בטווח הזמן הקרוב, שישתלבו כנראה עם נושא הסטנדרטים לשוק המקומי.

בעיות ותופעות חדשות

ענף דינמי זה נחשב לאינטנסיבי מאוד ומבוצע במספר מחזורי גידול בשנה באותם מבנים. לכן משמש המצע לכניסה של מחלות חדשות ולהתבססותן, כגון:

· מחלת וירוס המוזאיקה המנומרת של המלפפון (CFMMV) עדיין גורמת לנזקים רבים בעונות הקיץ והאביב. המחקרים לבחינת אמצעים למניעה ולהפחתה של הנגיעות בה עדיין נמשכים. לצערנו, אין עדיין פתרון מוכח, למעט אמצעים לסניטציה ולמחזור זרעים שאינו מתבסס על גידול מחזורי מלפפונים ברציפות.

פרסום

· מחלת בקטריה חדשה פגעה במספר משקים וגרמה לאובדן יבול כללי, כיוון שפגעה בצמחים טרם קטיף או בשלב המשתלה. מחלה זו נמצאת בשלבי זיהוי ומחקר, והיא מקבוצת מחלת הדמיעה והניקוד הבקטרי (בסוידומונס סירנגי סירנגי).

· מחלה נוספת, שנתגלתה השנה לראשונה, היא פוזריום דמוי רקבון הכתר בעגבניה. זו מחלת קרקע חדשה, הנגרמת על-ידי תת מין חדש של פוזריום Fusarium osysporum f.sp. radicis-cucumerinum. מחלה זו גרמה להתמוטטות צמחים צעירים ומבוגרים. רמת הנזק הגדולה נמצאה במצעים או במערכות מחזור וגם בגידול בקרקע. מוקדי המחלה הראשונים נתגלו בחצב לפני מספר שנים, בשנה שעברה באחיטוב והשנה גם במושב ירחיב. מחלה זו בשלבי זיהוי ומחקר ראשוניים. ישנן הנחיות לטיפול במחלה ולמניעתה.

פרוייקטים מיוחדים במימון מועצת הירקות

· פרוייקט מלפפון בייבי ליצוא: בפרוייקט זה נכללו שלושה מגדלים לייצור מלפפון קצר מאוד, לנישה של מוצר חטיף לשיווק טרי ליצוא. כמות היצוא מכלל המשקים בחורף היתה כ3- טונות. ישנה מגמה לבחינה נוספת בשנה הבאה, כיוון שקניינים הביעו התעניינות גדולה במוצר.

· מלפפון ארוך אורגני ליצוא: פרוייקט זה נמצא בשני משקים ומבוצע בגידול אורגני מלא, לצורך יצוא תוצרת שתתאים לאופי ולדרישות השוק באירופה, המחייבות מלפפון ארוך הולנדי. הפרוייקט בתחילתו בשנה הראשונה ויימשך בשנה הבאה.

פרוטוקול גידול מלפפונים בחממה

צוות מדריכים וחקלאים כותב בימים אלה את פרוטוקול הגידול. כתיבתו תסתיים במהלך השנה, והוא יוצג הפורומים הקרובים לענף, כדי שישמש כפרוטוקול “גינרי- כללי” לגידול מלפפונים בחממה. חשיבותו של הפרוטוקול בעיקר כאמצעי הדרכתי להשגת איכות גבוהה ולהכשרה ל”איזו 9002″. כמו-כן ישמש כאמצעי ניהולי לבקרה ותיעוד שלבי הגידול, תוך שמירה על כללים הקשורים באיכות המוצר ובשמירה על איכות הסביבה.

סטנדרטים – תקני איכות לשוק המקומי

תקן איכות למלפפון משווק הוכן במהלך השנים האחרונות על-ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת ומועצת הירקות, בתיאום עם ההדרכה והמגדלים. תקן זה קובע את סוגי האיכות ומפרט את פגמי האיכות ורמת הסבילות לכל פגם בכל סוג איכות.
תקנים אלו הוצגו לחלק מהמגדלים, שמסרו הערותיהם לגבי חלקים ממנו המתייחסים למידות אורך וקוטר הפרי. בימים אלו נמצא הדיון המקצועי בפורום שולחן המגדלים. הארגון והמדריכים ממשיכים לעסוק בפרטי התקן, כדי להיערך ולשפרו במידת האפשר, כדי שניתן יהיה ליישמו בהצלחה במשקי חקלאים ובכל נתיבי השיווק.

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של אגרונט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל אגרונט

מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

השפעת איכות המים וגורמים נוספים על יעילות השימוש בקוטלי עשביה

אופיר יואל אגרונום- “אדמה אגן” הדברת עשבים יעילה אינה מסתיימת בבחירת קוטל העשבים המתאים לגידול …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *