מומחים קוראים לבצע את תהליך השיקום הארוך והמשמעותי של החקלאות בעוטף באופן סביבתי, כך שיטיב הן עם החקלאים והן עם תושבי המדינה

המתקפה האכזרית על העוטף בשבת השחורה הותירה אחריה לא רק אדמה מדממת, אלא גם קרקע, מים ואוויר מלאים בזיהומים שמהווים סכנה לבריאות, מבנים הרוסים שמצריכים בנייה מחודשת – ומשקים חקלאיים רבים שנפגעו. כעת, מומחים קוראים לשקם את המשקים החקלאיים של העוטף בדרכים בנות-קיימא, שיועילו לחקלאות של אחרי המלחמה ויסייעו לה להיות אף טובה יותר מזו שלפניה.

רעות אלון

אחת הפגיעות הקשות בחקלאות היא מצוקת כוח האדם: כידוע, בעקבות המלחמה עובדים זרים רבים שעבדו במשקים עזבו חזרה לארצותיהם, דבר שהקשה מאוד על קטיף תוצרת (עד לאובדן של יבול) ועל ביצוע שתילות חדשות בסתיו. ״המחסור בידיים עובדות בחקלאות, שהיה קיים עוד לפני המלחמה, נהפך לקשה עוד יותר; בין השאר, אנשי מקצוע רבים גויסו ואי-אפשר להחליפם על ידי מתנדבים – מה שעלול לגרום למשקים רבים להיסגר לפחות לעונה הקרובה״, אומר לירון ישראלי, מייסד מרכז התשתיות לחקלאות בת-קיימא "אדמה חיה", דוקטורנט לחקלאות ואקולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ומתמחה בפיתוח אגרו-אקולוגי.

מלבד המשאב האנושי החסר, גורם נוסף שמהווה סכנה לאדמה החקלאית בדרום הוא הגשמים שהחלו להגיע. ״אחוז ניכר משטחי העוטף מוכרים על ידי משרד החקלאות כאזורים בסכנת סחיפת קרקע חמורה״, אומר ישראלי. בתופעה זו, חלקים מהקרקע ניתקים ונסחפים עם מי הגשמים, מה שמוביל בראש ובראשונה לאובדן אדמה חקלאית פורייה ולהפחתה בתנובת האדמה. ״אם לא נדאג לעזור לחקלאים בכיסוי הקרקע, כדי למנוע סחף – תוך כדי המצוקה הקיימת בצל המלחמה – עלול להיות משבר גדול נוסף״.

פרסום

כמו כן, לדברי ישראלי, במלחמה היה צורך לעקור מאות דונמים של מטעים לטובת ״חישוף שטח״ (ניקוי שטח ממכשולים כדי לספק לצבא שדה ראייה ולמנוע ממחבלים מקומות מסתור), כ-60 אלף דונם של אדמות חקלאיות נמצאים בטווח ירי מיו"ש והצבא אוסר כניסה אליהן ואדמות חקלאיות רבות נוספות משמשות כאזור חניה לטנקים ולתותחים וכשטחי כינוס – כלומר, אלפי דונמים של שטחים יצאו מפעילות חקלאית. ״אובדן שטחים אלו הוביל למחסור לאומי של מזון – בעיקר לחיות משק, מה גם שהאדמה שהופקעה לצרכי המלחמה תצטרך לעבור שיקום בבוא העת כדי שיהיה אפשר לגדל עליה שוב גידולים חקלאיים״, הוא מסביר.

לכל אלה נוספת הבעיה של ביטחון תזונתי בעיתות משבר – שנפגע עקב הנזקים שנגרמו לחקלאות בעת המלחמה. ״ישראל מסתמכת על ייבוא של לא-מעט מזון, ואם המלחמה תתרחב ושרשראות אספקה ייקטעו המדינה לא תוכל לכלכל את עצמה תזונתית ב-100 אחוז״, אומר ד״ר אלון שפון, איש סגל באוניברסיטת תל אביב ויו״ר הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא. לדבריו, עד כה לא הייתה חשיבה מעמיקה על סוגי המזון שמגדלים במדינה – דבר שהוא קריטי לביטחון התזונתי שלנו, במיוחד בתקופות של משבר או מלחמה.

להצמיח את העוטף

למרות כל האתגרים, יש דרכים שונות להתמודד עם הפגיעות בחקלאות העוטף. אחד הפתרונות למחסור באדמות חקלאיות שנגרם בעקבות המצב הביטחוני הוא ניצול שטחי החקלאות הקיימים באופן מרבי באמצעות דו-גידול. ״רק 30 אחוז משטח האדמה במטעים ׳נתפס׳ על ידי העצים (שנשתלים במרחק אחד מהשני כדי שענפיהם יוכלו להתפרס, ר״א) – כלומר, רוב הקרקע ריקה מגידולים ואפשר להשתמש בה לגידול מזון לבעלי חיים, למשל, מה שיכול להשלים את המכסה שחסרה כרגע בעקבות המלחמה״, אומר ישראלי. ״האינטגרציה הזו בין עצים לגידולי שדה היא אחת הדרכים להגדיל את המגוון והתפקודיות האקולוגית של השטחים החקלאיים כשקיים מחסור באדמות לעיבוד – גם בימי שגרה, ובמיוחד בתקופות משבר״.

לפי ישראלי, השילוב בין סוגי הגידולים השונים על אותו שטח אדמה הוא מקיים, מכיוון שהוא מגדיל את התפקודיות של כל יחידת קרקע חקלאית בזמן ובמרחב ולטווח ארוך. כך, המגוון הביולוגי שנשתל בקרקע גדל, ואפשר לייצר מזון על שטח בהיקף קטן יותר.

כדי להתמודד עם סכנת סחף הקרקע, ישראלי מציע לכסות את השטחים שבין הגידולים השונים ואת אזורי האדמה החשופים בעשבייה. ״ברגע שמנהלים אוכלוסיית עשבים נכון, אפשר לשפר את ההאבקה, לייעל את ההתמודדות עם אויבים טבעיים של הגידולים ולתרום לפוריות האדמה״, הוא אומר. ״הקרקע היא המשאב המרכזי של החקלאות – בניהול נכון היא יכולה להתחדש, ובניהול לקוי היא מתכלה, כמו שקרה לאדמות החקלאיות ברמות מנשה שנסחפו עד כלות״. לדבריו, ניהול נכון של עשבים יכול לאפשר לקרקע להתחדש ולהיות פורייה, וכן לתת מגוון שירותים למערכת האקולוגית.

ישראלי מדגיש שגיוון המערכת החקלאית בעזרת פרקטיקות כמו דו-גידול וקידום ניהול בר-קיימא של עשבים הם סוגיות לאומיות שצריכות להיות מטופלות על ידי מנהלת תקומה, ושמשרד החקלאות צריך גם הוא להיות חלק משמעותי מקידומן בישראל בכלל ובעוטף בפרט.

בנוסף, לדברי שפון, אחת הדרכים להגדיל את הביטחון התזונתי, במיוחד בעיתות משבר, יכולה להיות עידוד האוכלוסייה לאמץ תזונה בריאה – שכוללת בין השאר צמצום של צריכת המזון מן החי. ״90 אחוז מכל הגרעינים והקטניות שאנחנו משתמשים בהם מיובאים – ורובם הגדול נועד להאכלת בעלי חיים״, הוא אומר. ״ביטחון תזונתי תלוי לא רק בכמות, אלא גם באיכות המזון – הוא צריך להיות מגוון, וקידום של תזונה בריאה שכוללת צמצום מזון מן החי תאפשר הפחתת ייבוא, שתוריד את התלות שלנו במזון ממדינות אחרות ותגדיל את הביטחון התזונתי שלנו״.

להתוות מדיניות מתכללת

שפון מסביר שקידום מדיניות של תזונה בריאה היא לא משימה של משרדי הבריאות או החקלאות בלבד, אלא של כל גופי הממשלה השונים. ״הממשלה ככלל צריכה להבין את חשיבותה של מערכת המזון ולהתוות מדיניות מתכללת שתוביל לתזונה בריאה בקרב האזרחים״.

כמו כן, לדברי שפון, חשוב שמשרד החקלאות יוביל מדיניות שבה הייצור החקלאי לא יהיה רק במקום אחד או מסוג אחד: ״בין אם זה בשדה עצמו, שם חשוב לשתול מספר גידולים שונים – כך שאם אחד נפגע עדיין תישאר תנובה, ובין זה אם ברמה הארצית, שם יש לפזר את תמהיל הגידולים כך שאם אזור אחד ייפגע, מגשם או כמו עכשיו ממלחמה, למשל, עדיין יהיו גידולים מאזור אחר״, הוא אומר. ״מגוון הוא אחד העקרונות החשובים ביותר בקיימות, והוא קריטי כדי שהמערכות האקולוגיות והמשאבים שלנו ימשיכו לתפקד. בכל מקום שבו יש מגוון – יש חוסן״.

המחסור בכוח אדם הוא בעיה מורכבת לפתרון, ובכל זאת, שפון מציע רעיון יצירתי שמתאים למשקים קטנים ושעשוי לסייע בהתמודדות איתה. ״ההתגייסות להתנדב בחקלאות מוכיחה את הערך הגדול שאזרחי המדינה רואים בה, אך רבים מאלו שמתנדבים כעת לא יעבדו בענף בסוף המלחמה״, הוא אומר. לדבריו, את רוח ההתנדבות והרצון של אנשים לעבוד יום-יומיים בחקלאות אפשר למנף כאפיק העסקה או הכנסה למשקים באמצעות מודל כמו התיירות החקלאית (Agritourism) שכבר קיימת באירופה. ״מודל זה מאפשר לתיירים או אנשים פרטיים להתנדב מספר ימים במשקים חקלאיים תמורת מקום לינה ומזון. זה לא פתרון קבע, אבל הוא נותן לחקלאים עוד דרך להשיג ידיים עובדות – וגם מחבר אנשים לאדמה ולמורשת החקלאית שלנו״, אומר שפון.

״אם כבר מעצבים את העוטף מחדש, זהו פתרון שאפשר להציע למנהלת תקומה ושצריך להיות מקודם על ידי משרד החקלאות והתיירות בתיאום עם החקלאים״, אומר שפון. יש לציין שתיירות חקלאית פועלת כבר היום בישראל, בהיקף קטן של משקים שפזורים בכל רחבי הארץ – כך שהבסיס קיים, וכל שנדרש הוא לשפר ולהנגיש אותו לציבור. שפון מוסיף שהמודל הזה מאפשר רווח כפול – החקלאים יכולים לגוון את מקורות ההכנסה שלהם, מה שעשוי להועיל בתקופות חלשות, והתיירים זוכים לאכול מזון טרי ולהתחבר לטבע.

לחשב מסלול מחדש

ומה קורה בפועל? כמו באוקראינה, גם בישראל שיקום הדרום מתוכנן עוד במהלך המלחמה. כבר באוקטובר הוקמה מנהלת ״תקומה״, שתפקידה לשקם ולחזק את העוטף בחמש השנים הבאות. מדוברות המנהלת החדשה נמסר שנושא החקלאות ושיקום המשקים בעוטף הוא חלק משמעותי מהתוכנית האסטרטגית שעתידה לצאת בזמן הקרוב יחד עם החלטת ממשלה.

במתווה הראשוני שאישרה הממשלה בחודש דצמבר האחרון, התוכניות לשיקום החקלאות והתיירות בעוטף כוללות ביסוס חקלאות מתקדמת ומקיימת, מיכון וייעול מערך עיבוד התוצרת החקלאית, פיתוח תשתיות תומכות חקלאות, עידוד העסקת עובדים זרים ומקומיים בחבל, פיתוח מערך השירותים הווטרינריים האזורי, פעולות לחיזוק הקשר בין הציבור והחקלאות בחבל ופיתוח תשתית התיירות האזורית.

כדי שתוכניות אלו לא יישארו רק על הנייר, הן צריכות לכלול גם פתרונות ממוקדים יותר, כמו ניהול עשבים וסחף ותיירות חקלאית, שייתנו מענה למצוקת החקלאים בעוטף.

ארגון נוסף שמסייע לשיקום החקלאות בעוטף הוא "אגרו נגב", מיזם משותף למשרדי הכלכלה והחקלאות יחד עם אשכול רשויות נגב מערבי שמקדם בין השאר חקלאות בת-קיימא באזור, ושפועל מול קהילת החדשנות והסטארט-אפ, משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, מוסדות אקדמיים וכמובן קהילות של חקלאים. ״עקב המצב אנחנו מעדכנים את התוכניות שלנו", אומר שחף מרודי, מנכ״ל אגרו נגב. "הדבר יתבטא בשיקום קרקעות ומבנים שנפגעו, הטמעת מערכות טכנולוגיות שיחליפו ידיים עובדות ויצירת תוכניות כלכליות לחקלאים שכוללות שיווק ישיר הן ברמה האזורית והן ברמה הארצית״.

פרסום

״צריך לזכור שסגירת משק משפחתי בעוטף היא לא רק פגיעה פרטית – אלא גם פגיעה ציבורית בביטחון המזון, שכן אזור הנגב המערבי מהווה כרבע משטחי הייצור החקלאי של מדינת ישראל״, אומר ישראלי.

לדברי שפון, הזמן הנוכחי מדגיש בפנינו את הצורך לעשות חישוב מסלול מחדש לכל החקלאות בישראל, ולא רק בדרום. ״בשנים האחרונות החקלאים נזנחו על ידי המדינה והחקלאות לא מקודמת על ידי הממשלה כענף חשוב – אנחנו רואים זאת לפי כמות הכסף שמושקע בתחום ולפי העלייה בגילי החקלאים, כי הדור החדש לא נכנס למקצוע״, הוא מסביר.

לדבריו, קרנם של החקלאים עלתה עם התגייסות האזרחים לרכוש תוצרת מקומית ולהתנדב במשקים, ולכן זוהי הזדמנות לשים את החקלאות בחזית ולקדם אותה כמקצוע חיוני. ״העוטף הוא אחד מאזורי הייצור המרכזיים בארץ, ודרך שיקומו אנחנו צריכים להכיר בתרומה האדירה של החקלאות – שהיא הבסיס לביטחון התזונתי בישראל״, הוא מסכם.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה:

מאז פרוץ הלחימה החל משרד החקלאות ופיתוח הכפר בצעדים שונים במטרה להתמודד עם השלכות הלחימה על החקלאות ולסייע לחקלאים בישראל. בין היתר, כדי למנוע את קריסת גידולי החממות בארץ, לשיקום מהיר של חקלאי הארץ, ולשמירה כפועל יוצא על ביטחון המזון הישראלי לטווח הקצר והארוך. בתוך כך, הקצה המשרד כ-20 מיליון ₪ לשינוי ייעודם של מבנים חקלאיים לגידול גידולים שייצורם נפגם, וכן לשיקום חממות ובתי צמיחה שנפגעו לנוכח מלחמת "חרבות ברזל" בכל חלקי הארץ, בדגש ירקות ה"סלט הישראלי" (עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים וקישואים). לצד זאת, פרסם המשרד שורה של צעדים הכוללים תמיכות ומענקים נוספים, לרבות: תמיכה בסך של כ-9 מיליון ₪ לזריעה וקציר חיטה לצורכי תחמיץ ושחת בכל חלקי הארץ, תמיכה של כ-7 מיליון ₪ להעתקת שטחי תפוח אדמה וגזר מאזור העוטף לאזורים אחרים בארץ ועוד. לעניין כיסוי קרקע בעשבייה מותאמת גידולים למניעת סחף קרקעות ודו גידול, משרד החקלאות פועל לגיבוש תכנית פעולה לשיקום הקרקעות החקלאיות ביום שאחרי המלחמה. מטרתה המרכזית של התכנית היא לשקם ולשפר את מבנה הקרקע. כבר עתה הועברו המלצות לשיקום הקרקע לגורמים בשטח, וביצוען יותאם למצב של כל חלקה וחלקה. במקביל, ממשיך המשרד באמצעות האגף לשימור קרקע לתמוך תקציבית וללוות את החקלאים בשטח, במטרה לקדם ממשקים חקלאיים ברי קיימא למניעת סחף, עידוד גידולי שירות במטעים וצמצום פליחה עד כדי אפס עיבוד בגידולי שדה ועוד. משרד החקלאות פועל להרחיב את פעולות התמיכה והסיוע המקצועי באזורי העדיפות מיד בתום המלחמה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי ממשק חקלאי מיטבי ובחירת גידול מבוססים על התאמתם לתנאי השטח, האקלים, מכסות המים וזמינותם של אמצעי ייצור אחרים הנדרשים לחקלאים, בהתאם לכל גידול. לעניין התיירות במרחב הכפרי, משרד החקלאות מקיים בימים אלו הערכות מצב בשיתוף מנהלת תקומה, במסגרתן יגובשו הפתרונות לצורך שיקום התיירות במרחב הכפרי.

ממנהלת תקומה נמסר בתגובה:

בתאריך 10 בדצמבר 2023 אישרה ממשלת ישראל את מסגרת מתווה התוכנית האסטרטגית של מנהלת תקומה, כאשר אחד מהעוגנים המשמעותיים בשיקום ופיתוח חבל העוטף הוא השיקום האקולוגי והסביבתי וזאת מתוך הבנה כי על מנת להחזיר את החיים והשגרה לחבל התקומה, עלינו לשקם את הסביבה ולהפוך את האזור לירוק ומשגשג. בתום 100 ימים מאישור הצעת המחליטים שאושרה בממשלה, בתאריך ה- 18 במרץ 2024, עתידה המנהלת להביא לאישור הממשלה את התוכנית האסטרטגית המלאה, אשר תאגד את תכנית החומש ועל פיה תפעל המנהלת ב-5 השנים הקרובות בכלל ההיבטים והתחומים וביניהם פעילויות הלכה למעשה בנושא שיקום החקלאות בעוטף, קידום תיירות חקלאית ומתן מענה פרטני לחקלאים. במסגרת אישור התוכנית, בהצעת המחליטים, גובשו מתווים למענים בנושא חקלאות במטרה לחזק ולפתח את החקלאות והתיירות בחבל ביניהם, ביסוסה של החקלאות בחבל תקומה כחקלאות מתקדמת ומקיימת, המנצלת באופן יעיל יותר את משאבי כוח האדם, הקרקע והמים, מיכון וייעול מערך עיבוד התוצרת החקלאית, פיתוח תשתיות תומכות חקלאות, לרבות, מים, ניקוז, טיפול בפסולת חקלאית, דרכים חקלאיות, הכשרת קרקע חקלאית נוספת, הדברה ואנרגיה. בנוסף, עידוד העסקת עובדים זרים ומקומיים בחבל, פיתוח מערך השירותים הווטרינריים האזורי,  פעולות לחיזוק הקשר בין הציבור והחקלאות בחבל ופיתוח תשתית התיירות האזורית כמנוע צמיחה כלכלי וככלי לחיזוק הקשר של הציבור עם החבל.

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל החקלאות המוביל אגרונט. אגרונט הוא פורטל חקלאות מקצועי וותיק שעוסק במגוון תחומי חקלאות של ירקות פירות וגידולי שדה גד"ש. בפורטל החקלאות חדשות לחקלאות, מאמרי חקלאות מובילים, זני ירקות ופירות חדשים, פורום חקלאות מקצועי עם מומחים לשאלות ותשובות שיענו על שאלות בתחום החקלאות. בנוסף מכרזים לחקלאות, לוח הודעות לחקלאות, חיפוש חברות לתחום החקלאות, חידושים של חברות חקלאיות, מחירי ירקות ופירות, הדרכה לגידולים חקלאיים, רשימת משווקים ועוד.

2 Responses

  1. עשבייה זה מצויין אבל צריך גם שיחים ועצים מגוונים בין ובתוך השדות כשוחות במיוחד כחיבור בין שטחי בר ויער ולהגנה מפני רוח שמייבשת את השדה, ומפוזרים בשדה בין היתר להצללה ולהפחתת האידוי. יהיה אפשר לגזום ענפים ולחפות ולהעשיר את הקרקע גם על ידי השורשים שמתאימים את עצמם לכמות הענפים ומתים ומטיבים את הקרקע ומביאים לה מים. אפשר לשים דגש על עצי פרי ועצים מקומיים תומכי המערכות האקולוגיות שיעזרו בקיבוע החנקן והמים ולא עצים פולשניים כמו אקליפטוסים שדוחים החוצה את המינים המקומיים.

  2. לרעות שלום מד"ר מנחם אגסי גמלאי האגף לשימור קרקע וניקוז, מ. החקלאות
    לפני 10שנים נשכרתי על ידי רשות המסים לתכנן את מתווה שיקום הקרקעות החקלאיות בעוטף עזה שנפגעו cg, השימוש בהן על ידי צה"ל במבצע "צוק איתן".
    אשמח מאוד אם תוכלי לשלוח לי את הסלולרי או הדואר האלקטרוני של מר לירון ישראלי, נשוא כתבתך.
    אשמח בהחלט לעדכן אותו במתווה שכתבתי ובתוצאותיו המוצלחות.
    תודה וכל טוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

"החקלאות וביטחון המזון": השם החדש למשרד של דיכטר

1 ביולי 2024

מהם סוגי הפירות מיוחדים שניתן למצוא בתאילנד

28 ביוני 2024

השיטות החקלאיות השונות לגידול זיתים

26 ביוני 2024

הנתונים המעודדים בחקלאות של שנת 2023 למרות המלחמה

29 במאי 2024

פוג'יטסו לוקח את החקלאות לרמות חדשות

28 במאי 2024

האם הפחתת המכסים על יבוא פירות וירקות הובילה לירידה במחירי התוצרת הטרייה?

23 במאי 2024

"החקלאות וביטחון המזון": השם החדש למשרד של דיכטר

1 ביולי 2024

מהם סוגי הפירות מיוחדים שניתן למצוא בתאילנד

28 ביוני 2024

השיטות החקלאיות השונות לגידול זיתים

26 ביוני 2024

הנתונים המעודדים בחקלאות של שנת 2023 למרות המלחמה

29 במאי 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחירת תחום עניין

כדי להיות תמיד מעודכנים